תשובת הרב מנחם שחור
שלום וברכה
זוהי סוגיא מורכבת מאד. נתמקד כאן ממה שעולה מפשוטו של מקרא.
א. יהושפט משתף פעולה עם אחאב ואחר כך עם בנו יהורם, ומביא אותם אל הנביא. אצל יהורם, הבא בהכנעה לנביא- הדבר עוזר לו ומציל אותו , אצל אחאב שזלזל בנביא התוצאה הייתה הפוכה.
ב. הנביאים ביקרו את יהושפט על שתוף הפעולה עם אחאב, במלחמת רמות גלעד ועם אחזיה באניות. בכל פעם יהושפט שמע בקולם, אך לא ראה בכך שלילה עקרונית של כל השותפות ולכן המשיך בנסיונות אחרים להשתתף.
ג. בספר דברי הימים ב בפרק כא מתואר כיצד השותפות עם אחאב הביאה לחורבנו של בית יהושפט.
ד. התנך מתייחס ליהושפט כצדיק גמור, גם לאחר הביקורת הזו. וגם בדברי אליהו הנביא בדברי הימים כא.
מכאן נראה שמגמתו של יהושפט הייתה ליצור שיתוף פעולה שבסופו יפעלו שתי הממלכות על פי הנחיית הנביא. זה הצליח חלקית אצל יהורם מלך ישראל אך נכשל במקומות אחרים, והתוצאה בסך הכל הייתה שיהורם בן אחאב התרומם קצת, אך בית יהושפט נפל לחלוטין. בין היתר, הדבר נבע מבחירתם הרעה של יהורם בן יהושפט ובנו אחזיה שהושפעו מבית אחאב. "ומאלוקים הייתה תבוסת אחזיה לבוא אל יהורם, ובצאתו יצא אל יהוא בן נמשי אשר משחו ד' להכרית את בית אחאב".
הראיה הבולטות לטוהר כוונותיו היא המשך ההתייחסות והסיכום של הכתובים אליו כצדיק גמור, ואין אפילו סיכומים המכילים ביקורת כמו אצל מלכים צדיקים אסא וחזקיה. עם זאת, הכתובים מציינים את התוצאה הרעה שהייתה לשותפות.
לסיום- ראי פסקה מופלאה של הרב זצל באורות הקודש המתייחסת לעניין:
עיין אורות הקודש ג, עמוד שלג:
"כשמתחברים עם נפשות פחותות של פורצים ורשעים, נפגמים. אבל אם יש בהם איזה דבר טוב, ומתכוונים בההתחברות רק אל הצד של הטוב, אז אם כחו יפה הרי זה מתעלה. ואפילו ההסתכלות בפני אדם רשע שאסורה, אם יש בו צדדים של טוב, ומתכוין בההסתכלות רק לקלוט את הטוב, נראה שיש בזה דרך של מצוה. ואפילו כשיש איזו חיבור לרשע לאיזה צדיק בדרך אהבה, כבר מסולק ממנו איסור ההסתכלות, מפני שעל ידי חיבורו אל הצדיק נחשב כאילו יש בו כבר חלק טוב. ואמר אלישע ליהורם בן אחאב, לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך, משמע הא על ידי נשיאת פנים של יהושפט מלך יהודה שנלוה עמו הביט גם אליו וראהו, ולא חשש לאיסור ההסתכלות בפני רשע, דמהאי קרא ילפינן ליה".
בהצלחה