הבית של התנ"ך

הפשט והדרש גם יחד

בפירוש לספר המצוות (שורש ב) אומר הרמב"ן:

"והוא מאמרם: 'אין מקרא יוצא מדי פשוטו' (שבת סג, א) – לא אמרו: 'אין המקרא אלא כפשוטו', אבל יש לנו מדרשו עם פשוטו, ואינו יוצא מידי כל אחד מהם. אבל יסבול הכתוב את הכל ויהיו שניהם אמת".

ובביאורו על חומש בראשית (ח, ד) עומד הרמב"ן על החשיבות של ביאור הפשט לצד ביאור הדרש:

"כיון שרש"י מדקדק במקומות אחרי מדרשי ההגדות וטורח לבאר פשטי המקרא, הרשה אותנו לעשות כן, כי שבעים פנים לתורה. ומדרשים רבים חלוקים בדברי החכמים".

אדם גדול איננו יודע לפרש פסוק בתנ"ך?!

ספר תפארת שלמה על התורה (פרשת כי תבוא):

"והנה כל העובר ישתומם איך היה תנחומין של הבל. שאדם גדול אינו יכול לפרש הפסוק בתנ"ך מחמת שאינו שכיח גבי מינים. והרי אמרו כל ת"ח שאינו בקי בכ"ד ספרי תנ"ך אינו ת"ח...".