הבית של התנ"ך

הבמה המרכזית ללימוד תנ"ך בדרך מסורת ישראל

 

שיעורים ליום ירושלים

"ירושלים" - מקור השם ומשמעותו

פרק י | הקדמה השם "ירושלים", שמופיע בתנ"ך למעלה משש מאות וחמישים פעם (עיין במתאימון, הוא הקונקורדנציה, או בתכנת חיפו…

כעיר שחברה לה יחדו

פרשת ואתחנן | מהו השבר העמוק בליבה של ירושלים ומהו החיבור שיביא לרפואתה השלמה? נתבונן בעיר חצויה המבקשת להיות מאוחדת, וננסה להעפיל לשורשה הגבוה...

"בית ד' בירושלם בהר המוריה"

פרק ג | הקדמה נאמר בתחילת פרקנו: "ויחל שלמה לבנות את בית ד' בירושלם, בהר המוריה, אשר נראה לדויד אביהו, אשר הכין במ…

מתי וכיצד גילה דוד המלך את מקום המקדש?

פרק כא | הקדמה בפרקנו מסופר שבעקבות המנין שמנה דוד המלך את העם, פרצה מגפה בעם, וכשדוד התפלל אל ד' שיפסיק את המגפה, בא…

מדוע לא העלה דוד את הארון למשכן?

פרק טו | הקדמה נאמר בתחילת הפרק: "ויעש לו בתים בעיר דויד, ויכן מקום לארון האלקים ויט לו אהל". כלומר: דוד הכין מקום ל…

למעבר לשיעורים לחץ כאן
איך לומדים תנ"ך

היחס לסתירות בתנ"ך | יישוב ההבדלים בין מלכים לדברי הימים

מאמר זה סוקר הבדלים רבים (לא כולם) בין ספר מלכים לספר דברי הימים, ומציע את דרכי היישוב של ההבדלים הללו.

למעבר למאמר לחץ כאן
מאמר מומלץ

אין גאולה אלא בדעת

פרשת וארא | מה פשר הזכרת האבות ומניית התולדות המופיעות בפרשתנו? מדוע בשורת הגאולה מופיעה דווקא דרך ייחוסם של משה ואהרון, ומדוע מתגלה הקב"ה למשה בשתי פנים מנוגדות- דין ורחמים? ננסה לבאר כל זאת, ומתוך כך להבין כיצד נוכל להכיל אורה בשעת החשיכה, ולהתקשר בדעתנו אל מה שלמעלה מכל דעת.

לחץ כאן למעבר למאמר
פרשת השבוע

מאיזה גיל הלויים התחילו לעבוד?

גיל עבודת הלויים יישוב הסתירה לכאורה בדבר הגיל בו מתחילים הלויים לעבוד: לקראת סוף פרשת במדבר, מצווה ה' את מ…

עבודת הבכורות בבית המקדש

פדיון הבכורות החלפת הבכורות בלויים: לאחר מניין בני ישראל ומניין הלויים, מוצאים אנו ציווי של ה' לפדות את הבכ…

האם מותר למנות את בני ישראל?

מניין בני ישראל בפתיחתו של ספר במדבר, הנקרא בחז"ל בשם "חומש הפקודים"[1], מופיע ציווי ה' למנות את בני ישראל. …

המספרים במקרא - מדויקים או מעוגלים?

אחת התמיהות הגדולות העולות בפרשת במדבר בפרט ובתורה כולה בכלל היא בעניין המספרים המוזכרים בפסוקים. לא אחת, ברא…

לכתך אחרי במדבר

פרשת במדבר, שבועות | באמצעות ארבעה משלים שונים ננסה לעמוד על טיבו של המדבר. מה יש בו במדבר, או שמא מה אין בו, שהוא משמש כצליל וכתפאורה המלווים...

והיה מספר בני ישראל

פרשת במדבר | מהו היחס שבין הכלל לפרט באומה הישראלית? מה מקום למנות את ישראל ומדוע פעמים אחרות אין למנות אותם? נתבונן ביחסי הגומלין שבין שלושה...

שמותיו של הקב"ה

קדושת פשוטו של מקרא - פרשת במדבר |

לכל התכנים בפרשת השבוע
מאמרים להפטרה

"וארשתיך לי"

הפטרת במדבר | הושע ב | "אין לך בכל הנביאים שאמר דברים יותר קשים לישראל מהושע, ואעפ"כ פייסם בנחמות" (ספרי דברים לב). התוכחה הקשה של …

לגדולת ישראל אין מספר

הפטרת במדבר | הושע, ב | המנין - האצלת הגודל שבאומה על הפרטים אומר רש"י בתחילת הפרשה שהמניין בא בעקבות השראת שכינה בישראל בהקמת המשכן…

לכל התכנים בהפטרת השבוע
חדש בבית המדרש

שנאה והשלמה

משלי פרק כה, פסוקים כא - כב | אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי...

יחודו של המדבר

אזורי ההתרחשות לאורך התורה לאורך התורה ישנם מספר מוקדי התרחשות. ככלל, כל חומש או קבוצת פרשיות מתרחשים סביב...

עם של גרים ותושבים

פרשת בהר | גירות בארץ ישראל בפרשת בהר מפרטת התורה את ציוויי השמיטה, היובל וגאולת הקרובים. לאחר מכן מופיע...

לכל השיעורים בבית המדרש

מכלל יופי – מגילת אסתר

הרב יואב אוריאל
  • 60 ₪

מכלל יופי – מגילת קהלת

הרב יואב אוריאל
  • 60 ₪
  • 50 ₪

מכלל יופי - מגילת איכה

הרב יואב אוריאל
  • 25 ₪

מכלל יופי – ספר יונה

הרב יואב אוריאל
  • 30 ₪

מכלל יופי – מגילת רות

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

מכלל יופי – שיר השירים

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

קשר חי

אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
 

 

קטע מתוך: 'דרך לימוד התנ"ך'

גדולתם של אבות האומה

שו"ת עשה לך רב לר' חיים דוד הלוי (חלק ה, סימן קטו):

מכתבך מיום כ"ב כסלו גרם לי צער עמוק, משום שאתה אדם דתי, והכתרת את מכתבך "בסייעתא דשמייא. מעולם לא הייתי מעלה על דעתי שאדם דתי יתקיף בחריפות כזאת ובטויים בוטים כאלה את אבות האומה ומלכיה.

אשיב לך בכתב על נקודה מרכזית אחת בלבד.

אדם חילוני התוקף את אבות האומה בגין הסיפורים שסופר עליהם בתנ"ך, ניתן בהחלט להבינו, שהרי אין הוא מאמין בקדושת ספר זה, ולדעתו אין הוא אלא מעשה ידי אדם, ולכן ניתן להסיק מסקנות כפי ששכלו של אדם מבין. אבל אתה, הלא דתי הנך, ומאמין שכל התורה כולה, כולה ממש, ללא יוצא מן הכלל, אפילו לא תיבה אחת, כולה נאמרה מפי הגבורה (עיין בהרמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח'). ומי שכתב סיפורים אלה בתורה על יהודה וראובן, הוא שהנציח את שמם כאבות האומה, וצוה לכתוב את שמותיהם על אבני האפוד, שנשא הכהן הגדול על לבו לפני ה' לזכרון (שמות כ"ח. ועיין שם ברש"י פסוק י"ב דבור המתחיל לזכרון). ואם הקדוש ברוך הוא החליט כך, מה לך אתה כי תלין?!

וכן לגבי יעקב ויצחק (שנעקד ע"ג המזבח בחינת עולה תמימה), והקב"ה בדברו עם משה רבנו, אומר: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא - ל שדי (שמות ו' ג'), או אותו פסוק בתפלתו של משה רבינו: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך (שם ל"ב י"ב), ועוד פסוקים רבים כאלה. וכיצד עלה על דעתך להטיח דברים כה בוטים וקשים נגדם, אחרי שזכו שאלקים עצמו דבר אתם ונשבע להם. האם בכלל אתה מבין מה פירוש הדבר "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", האם ידוע לך כיצד צריך להראות אדם, שאלקים מדבר עמו.

וכן לגבי דוד (מחבר חלקים גדולים מספר תהלים), שאחרי המעשה שציינת, נאמר עליו "משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל". והוא אומר על עצמו: רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, אמר אלקי ישראל לי דבר צור ישראל וכו' (שמואל ב' כ"ג). כלומר שזכה לרוח הקודש. ואם אתה מאמין לסיפורי התנ"ך עליו. הרי שחייב הנך להאמין גם ליתר הדברים שנאמרו עליו. ואם אמנם כך איך מלאך לבך להטיח דברים כה בוטים נגד "משיח אלקי יעקב"?!

עבור למדור: דרך לימוד התנ"ך
קטע מתוך: 'מקורות על לימוד תנ"ך'

תשובת הרב קלוגר לשאלה: האם ראוי ללמוד תנ"ך?

שו"ת האלף לך שלמה (חלק יורה דעה סימן רנט):

"שאלת אם ראוי ללמוד בזמן הזה תנ"ך עם פירושי הקדמונים. ודאי ראוי לעשות כן. ומה שאמרו חז"ל: 'מנעו בניכם מן ההגיון' אין זה ראיה. חדא: למה אמר 'בניכם', הוה ליה למימר: 'עצמיכם' ולמה תלה בבניכם? אך הכונה דודאי הגדול בר דעת מותר וראוי לו ללמוד כי הוא בר דעת ויכול לשמור עצמו שלא ילכוד ברשת האפיקורסים. אך בניכם בעודם בקטנותם יש לחוש דאין להם דעת להיות נשמרין מכת הפוקרים. אבל בר דעת מותר וראוי לו.

והשנית: דכוונת הש"ס הוי שלא יעשה מזה עיקר הלימוד, אבל אם לומדין גם ש"ס ופוסקים ללמוד שעה או שתיים תנ"ך עם פירושי הקדמונים ודאי מותר וכן הוא בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף ד' וכן עיקר".

עבור לצפייה בכל המקורות
קשר חי