הבית של התנ"ך

הבמה המרכזית ללימוד תנ"ך בדרך מסורת ישראל

 

 

 

איך לומדים תנ"ך

פירוש עצמאי של פסוקי התנ"ך

האם מותר לפרש את התנ"ך באופן עצמאי? כשאדם רוצה להבין פסוקים בתנ"ך, הוא בדרך כלל לא צריך לפרש אותם לבדו. יש ל…

עבור למאמר
מאמר מומלץ

השמחה בחג הסוכות

מדוע ציותה התורה על השמחה בחג הסוכות? הקדמה שלש פעמים ציותה התורה לשמוח בחג הסוכות: "ולקחתם לכם ביום הראשון…

לחץ כאן למעבר למאמר
פרשת השבוע

מורשה

פרשת וזאת הברכה | ארבע פנינים זו על גבי זו, עומק לפנים מעומק,  יחורזו כאן לכדי הבנה שלמה. מהי התורה שניתנה לנו 'מורשה', ומהו היחס העמוק בינינו...

טבלת מאורעות שנת הארבעים

הטבלה מתוך הספר 'תורה סדורה' להזמנת הספר - 0584006132.

ה'אפיקומן' של רש"י

קדושת פשוטו של מקרא - פרשת וזאת הברכה |

מהי הברכה?

פרשת וזאת הברכה |

כ-50 דק'

ארץ ישראל בפרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה | הקדמה בתחילת פרק לד נאמר: א. ויעל משה מערבֹת מואב אל הר נבו, ראש הפסגה אשר על פני ירֵחו, ויראהו ד' את כל הא…

שנים עשר השבטים בברכת משה

פרשת וזאת הברכה | הקדמה בפרק לג, בברכת משה מופיעים השבטים בסדר מיוחד:   ראובן (ו) יהודה (ז) לוי (ח-יא)   בנימין (יב) יו…

לכל התכנים בפרשת השבוע
חדש בבית המדרש

תורת חיים

משלי פרק יט, פסוק ג | אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ (משלי יט, ג).   הרבה...

חלומות יוסף והסובבים אותו

פרשת מקץ | הופעת החלומות אצל יעקב ויוסף יעקב אבינו הוא הראשון שחלומותיו הוזכרו בתנ"ך. אצל יעקב התגלו החלומות...

וישב יעקב בארץ מגורי אביו

פרשת וישב | | - תרגם אונקלוס: ויתיב יעקב בארע תותבות אבוהי גם הישיבה וגם המגורים מתורגמים באותו שורש. לכאו'...

לכל השיעורים בבית המדרש

מכלל יופי – מגילת אסתר

הרב יואב אוריאל
  • 70 ₪
  • 60 ₪

מכלל יופי – מגילת קהלת

הרב יואב אוריאל
  • 70 ₪
  • 60 ₪

מכלל יופי - מגילת איכה

הרב יואב אוריאל
  • 25 ₪

מכלל יופי – ספר יונה

הרב יואב אוריאל
  • 30 ₪

מכלל יופי – מגילת רות

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

מכלל יופי – שיר השירים

הרב יואב אוריאל
  • 70 ₪
  • 60 ₪

קשר חי

אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
 

 

קטע מתוך: 'דרך לימוד התנ"ך'

התורה שבעל פה היא החיות והנשמה של התורה שבכתב

כך כותב הכתב והקבלה בהקדמת פירושו לתורה (בהערה):

"כבר התעוררו מחברים גדולים, מה היתה כוונת נותן התורה ית' במסירת התורה שבע"פ חוץ מן הכתב כי אלו היו הדברים כולם כתובים ומסורים על ספר היינו נצולים מכמה מחלוקת אשר נפלו בין חכמינו הראשונים והאחרונים בכמה פרטים...

 

ולדעתי יראה בזה לומר. שנהג הבורא ית' בנתינת התורה, כמו שעשה בכל הנבראים, כי כל הנבראים שבעולם הם מורכבי' מחומר גשמי וצורה נפשית, כמו בצומח חומרו הוא גוף העשב וגוף האילן וגשמיותו, וצורתו הוא כח הטבעי שבו אשר על ידו הוא גדל זן ומוליד, והוא נפש הצומח...

 

הנה כמו שכל הנבראים הם נגלים ונעלמים, נגלים מצד חומרם, ונעלמים מצד נפשם, והנגלה אין לו קיום מצד עצמו רק מצד כח הנעלם שבו, ככה התורה האלהית אשר כל תכליתה היא להודיע רצון הבורא ית' לאדם את המעשה אשר יעשה כפי רצונו ית', היא נגלית ונעלמת, התורה הכתובה לפנינו בדברים גשמיים ועל ידי דברים גשמיים, רצונו זה גלוי לפנינו בפועל, דמיון כל החומריים שיש לפנינו מציאות איזה דבר גלוי בפועל, והתורה המסורה ע"פ היא הצורה הנפשית הנעלמת והעצם המקיימת את התורה שבכתב הנגלית, ובסורה ממנו אין עוד תורה כפי המכוון מן הנותנה לנו...

ואחרי שהתורה דומה בזה לכל שאר הנבראים לא נשאר עוד שאלת על מה עשה ככה".

עבור למדור: דרך לימוד התנ"ך
קטע מתוך: 'מקורות על לימוד תנ"ך'

לעבור על התנ"ך לפחות פעם בשנה

ספר סדר היום (לר' משה אבן מכיר, סדר יום הושענא רבה):

"ויש שעוברים כל הכ"ד [ספרי התנ"ך] בשבעת ימי החג. והטעם: שהם פנויים ואינם יכולים לעבור עליו שאר ימות השנה. ואין ראוי להפטר [מללמוד כ"ד ספרים בכל ימי השנה] בלאו הכי [שאין יכולים לעבור עליהם לאורך השנה]. ובפרט מי שאינו אלא מבעלי מקרא, שמוטל עליו לעבור כל הכ"ד בשנה. ולא העברה בלבד, אלא בהשקט להבין מה שאומר. ולא יחשוב בלבבו לאמר סיפורים הם מה תועלת מגיע לנו בקריאתינו ח"ו. כולם כתבי הקדש איקרו וברוח הקודש נאמרו. זאת ועוד יוצא תועלת ולמוד מכל קריאה וקריאה ומכל ענין וענין למי שמדקדק בהם ואינו עובר כעובר על הגחלים.

ונראה לי שאפילו לבעל משנה ולבעל גמרא לא סגי בלאו הכי שיעבור עליו לפחות פעם בשנה. כי אין עסקנו כל כך עמוק בסתרי התורה ועניניה עד שבשבילו נשכח ונניח קריאת המקרא כל השנה כולה. וכבר כתבתי למעלה בסדר ימי החול כי ראוי לקבוע בכל יום תורה נביאים וכתובים משנה וגמרא עד שנמצא שעובר עליו ואפילו שתי פעמים, הכל לפי קביעותו. ואז טוב לו לתת חלק לכל יום ויום ונקרא משלש כל ימיו ממש מלהניח קריאתו לז' ימים בלבד".

עבור לצפייה בכל המקורות
קשר חי