הבית של התנ"ך

על לימוד הפשט לחתור לעבר לימוד הסוד

בשמונה קבצים (א, תתעא-תתעב) מלמד הרב קוק על היחס בין הפשט והסוד, לבין הדרש והרמז. בדבריו מתבאר כי לימוד הפשט ללא הדרש והרמז הוא כאדמה המצמיחה קוצית ודרדרים.

"יסודות התורה הם הפשט והסוד. הדרוש והרמז, הם אמצעיים לקשר ולשלב את הרום עם התחתית, והפרטים רבים מאד. בקיבוץ הרוחניות של יוסף נכללו בכתונת פסים שלו. ויהודה עוד רד עם אל. ויוסף ויהודה, בהיותם לעץ אחד, הרי כל עץ החיים כולו שלם, ומפריו נוטעים נטיעות מרובות לכוון בשלימות את כל הפרדס כולו.

גופו של אדם שהוא כל כך חמרי ושפל, מתאים הוא עם תורת הפשט, בתורה ובעולם, ונשמתו שהיא כל כך אצילית רוחנית, שואפת לגדולות מופלאות, היא מסוד אלה עלי אהלו. מלאכי עליון, שרפים ואופנים הנם מכוונים מול הרמז והדרוש, כשהם כלולים בכחות החיים של האדם, וישראל נעשים להם חברים, הכל שלם. וכשההתפרדות מתגברת, אומרים לך רד כי שחת עמך, וקוץ ודרדר תצמיח האדמה, חסרת הכח האמיץ הריאלי. והאצילות העליונה, אור חיי ההויה כולה, כאשר הפשט שואף ליסודו העליון, אור הרז, מתרחבים הזרועות שלו בתכונת הדרוש והרמז, והם עולים למעלה ראש בנשיאת כפים. שאו ידיכם קודש".

המקרא - יסוד מוסד ולא ארעי

אלשיך משלי (פרק כד):

"ובגמרא אמרו רבותינו ז"ל הכן בחוץ מלאכתך זו מקרא, ועתדה בשדה לך זו משנה, אחר ובנית ביתך זה גמרא, והוא כי המה באו ללמד לאדם דעת בב' דברים, אחד יעשה תחלה יסוד מוסד מן המקרא ולא עראי בלבד, וממנו אל המשנה ואח"כ אל הגמרא".