הבית של התנ"ך

שלושת רבדי ההבנה של התנ"ך

זוהי דרך הלימוד שסולל האברבנאל (בראשית ב):

"ואשר אאמינהו אני בדבר הזה הוא הרכבת שני הדרכים והתאחדותם. נראה לי שהפרשה הזאת ראוי שתפורש כולה כפי פשוטה והנגלה ממנה, וגם כן לפרשה על דרך הנסתר וכפי הרמז והצורה או הסימן.

כי רחוק ממני הדבר מאד לשום ספק בשום דבר ממה שיגידו פשוטי הכתובים שכך היה יקרה. ואם בסלם יעקב וחיות יחזקאל נטינו מדרך הפשט יש מקום לזה לפי שהכתוב לא העיד שהיה הסלם בפועל אלא שראה אותה יעקב בחלומו. וכן חיות יחזקאל ביאר הכתוב שראה אותם במראות אלהים אבל במה שהתורה העידה על מציאותו לא בחלום ולא במראה כי אם בספור פשוט עדות ה' נאמנה שכן היה או נעשה, ואין לנו לומר שלא היה ולא נברא אלא למשל היה. כי יהיה זה הכחשת הכתובים והכזבתם.

על כן אמרתי דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל מפשט הכתובים להצדיקם ולאמתם אך אמנם באמת שמלבד הפשט ההוא הנה נכתב אותו ספור בתורה ללמדנו בו עוד חכמה ודעת ויראת ה'. וזהו היתרון הנפלא הנמצא לתורת האלהים על כל חבורי החכמות והנמוסים - כי יש בהם שיכוונו לנגלה ואין בהם רמז למדע אחר, ומהם שיכוונו אל האמת הפנימי והיה הפשט החצוני דבר רק ואין בו ממש. וזאת התורה אשר שם משה אינה כן אבל החיצוני ממנה הוא האמתי, וכמו שהיה והנרמז היא חכמה עליונה. ואיך לא יפורשו ספורי התורה גם כן בדרך נסתר פנימי, והנה חז"ל הרבו בהם הצורות והרמזים. ובעלי הקבלה פירשו כל הדברים התחתונים דוגמא לדברים עליונים..."

ואז מביא האברבנאל באריכות מדברי הזוהר, ומסכם:

"הנה ביאר השלם הזה במשל נכבד ונעים שיש בתורה האלהית דוגמת מה שיבחן באדם: כי כמו שהאדם הראשון שנראה בו הוא לבושו וטליתו שמעוטף בו, ואין זה עצמותו ומהותו, כי הנה יש תחת הלבוש גוף האדם עצמו ובשרו. ויש שם עוד נשמה אנושית יקרה היא מפנינים נשואה ונקשרת באותו גוף. ושלושת הדברים אמת באדם הנראה, רצוני לומר: הלבוש והגוף והנשמה. ככה בתורת השם יש ציור המלות ומובנם שיתיצבו כמו לבוש הוראה תחלה לעינים, ויש שם ענינים עוד שיורו עליהם המלות והם הספורים גופי תורה. ויש שם עוד רמזים הפנימיים שהם במדרגת הנשמה והצורה. וכמו שלא נוכל להכחיש באדם מציאות הלבוש ומציאות הגוף הנושא אותו כן לא נוכל להכחיש בתורה שלשת הענינים האלה: הבנת המלות שהוא הלבוש, וכוונת הספורים ואמתתם שהוא הגוף, והרמז הנסתר אשר בם שהוא במדרגת הנשמה. לכן השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לשום ספק בדבר שיעידו פשוטי הכתובים ואל תבעט בביאור דעת הנסתר אשר בהם גם כן, כי הוא בלי ספק פרי הלמוד ותכליתו ואת זה לעומת זה עשה האלהים".

לתנ"ך יש דין קדימה על הכל

בספר שולחן ערוך הרב (הלכות תלמוד תורה ב, ט) מורה לאדם שאין בידו ללמוד חלקים רבים בתורה, מה עליו ללמוד. ולאחר מכן אומר:

"וכל זה מלבד הקריאה בתנ"ך לעתים מזומנים כמו שנתבאר למעלה שיש לה דין קדימה על הכל".