אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"ואיתא בגמרא (עירובין נד, ב): 'והולכי – אלו בעלי מקרא. על דרך – אלו בעלי משנה. שיחו – אלו בעלי תלמוד, שכל שיחתן דברי תורה'. והוא כי בעלי מקרא נקראו רק 'הולכי' שמתחילים לילך. ובעלי משנה נקראו 'על דרך' שכבר הם על דרך להגיע למקום השלמתם. וכל זמן שלא השיגו שלימות הדברי תורה להיות נבלע בלב הוא עסוק תמיד במלחמתו ועל זה דרשו: 'מסיע אבנים יעצב בהם'. ובעלי תלמוד היינו שכבר נבלעו דברי תורה בלבם. ועל ידי זה ממילא כל שמשיחים דברי תורה כי אין בלבם רק דברי תורה. עליהם דרשו: 'בוקע עצים יסכן בם' – שאור תורה מחמם לבבם ומלהיבו לה' יתברך".
"בשעה שהיו חורזים בדברי תורה ומדברי תורה לנביאים ומנביאים לכתובים, והאש מתלהטת סביבותיהם, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.
בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון לרבי עקיבא: רבי בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו. הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך. אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק? אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והיו ערבים כעיקר נתינתן".