הבית של התנ"ך

הבמה המרכזית ללימוד תנ"ך בדרך מסורת ישראל

 

שיעורים ליום העצמאות

תמה תקופת המן והחלה תקופת העומר

פרק ה' | קרבן הפסח והעומר בערבות יריחו | מהיכן לקחו תבואה להקריב? | אכילת המן אחרי מות משה | ביטחון נפלא וניסיון תמידי | ליהושע ירד מן כנגד כל ישראל...

מדוע ציותה התורה על ספירת העומר?

פרשת אמור | הקדמה בפרשת אמֹר (ויקרא כג, טו-טז) מצווה התורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתו…

תפקיד ימי ספירת העומר

פרשת אמור | בפרשה זו נמצאת פרשת המועדות שמדברת גם על ימי ספירת העומר שאנחנו נמצאים בתוכם.

כ-15 דק'

מנחת העומר

פרשת אמור | קורבן העומר ועינינו, מה עניין הספירה ולמה היא מובילה? מה הסוף שלה?

כ-60 דק'
למעבר לשיעורים לחץ כאן
איך לומדים תנ"ך

היחס לסתירות בתנ"ך | יישוב ההבדלים בין מלכים לדברי הימים

מאמר זה סוקר הבדלים רבים (לא כולם) בין ספר מלכים לספר דברי הימים, ומציע את דרכי היישוב של ההבדלים הללו.

למעבר למאמר לחץ כאן
מאמר מומלץ

אין גאולה אלא בדעת

פרשת וארא | מה פשר הזכרת האבות ומניית התולדות המופיעות בפרשתנו? מדוע בשורת הגאולה מופיעה דווקא דרך ייחוסם של משה ואהרון, ומדוע מתגלה הקב"ה למשה בשתי פנים מנוגדות- דין ורחמים? ננסה לבאר כל זאת, ומתוך כך להבין כיצד נוכל להכיל אורה בשעת החשיכה, ולהתקשר בדעתנו אל מה שלמעלה מכל דעת.

לחץ כאן למעבר למאמר
פרשת השבוע

חוזק יצרא דעריות

פרשות אחרי-מות קדושים | פרשת השעיר לעזאזל מלמד על היחס הראוי לנטיות הנמוכות ביותר שקיימות בנפש האנושית

קידוש החיים בטוהר

פרשת אחרי-מות | מדוע נסמך הפסוק "וחי בהם" לפרשת עריות? נלמד מכאן יסוד גדול ליחס שבין היצר הרע לבין חייו של האדם

מדוע הכהן הגדול מפסיק באמצע העבודות ומה עניינה של הקטורת?

פרשת אחרי מות | | הקדמה          בסדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכפורים יש פעמים רבות שבהן הוא מפסיק באמצע העבודה שבה הוא עוסק…

האם אהרן פושט את בגדיו באהל מועד?!

פרשת אחרי מות | | הקדמה          בפסוק כ"ג נאמר: "ובא אהרן אל אהל מועד, ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש, והניחם שם".   …

הענן חוזר למשכן

פרשת אחרי מות | מצוקת ישראל בעקבות מות נדב ואביהו מאז פרשת שמיני בה מתו שני בני אהרון ברגעי השראת השכינה, נמצאים כל ישראל (ו…

"אמת מה נהדר"

נעסוק במהות עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים - על מה באה עבודתו לכפר?

כ - 70 דק'

הטהרה, הכפרה והכניסה אל קודש הקודשים

פרשת אחרי מות | טהרת בית ה' הקדמה - יחסי ההקרבה והטהרה בפרשות הקודמות מתחילת ספר ויקרא ועד כה, עסקה התורה בשני נושאים ראשיי…

לכל התכנים בפרשת השבוע
מאמרים להפטרה

קדושים בכל מצב

הפטרת קדושים | עמוס ט | "קדושים תהיו' – מצוה או גם ייעוד? הפרשה פותחת ואף מסיימת בקריאה קדושים תהיו! האם לפנינו רק מצוה, או קביעה מו…

לכל התכנים בהפטרת השבוע
חדש בבית המדרש

פלאי נבואות הגאולה

פלאי נבואות קיבוץ הגלויות – הדמוגרפיה בארץ ישראל מאמר זה עוסק בנבואות קיבוץ הגלויות של הנביאים לפרטיהן....

מדוע האריך הנביא בסיפור האנשים שמתו במדבר?

פרק ה | הקדמה 1. הפסוקים          נאמר בפרקנו: א. "ויהי כִשְמֹע כל מלכי האמֹרי אשר בעבר הירדן ימה, וכל...

ארבע לשונות של גאולה - מה משמעותן ומתי הן התקיימו?

פרק ו | | הקדמה מפורסמות הן ארבע הלשונות של גאולה המופיעות בתחילת פרשת וארא (ו, ו-ז), וכך נאמר שם: "והוצאתי...

לכל השיעורים בבית המדרש

מכלל יופי – מגילת אסתר

הרב יואב אוריאל
  • 60 ₪

מכלל יופי – מגילת קהלת

הרב יואב אוריאל
  • 60 ₪
  • 50 ₪

מכלל יופי - מגילת איכה

הרב יואב אוריאל
  • 25 ₪

מכלל יופי – ספר יונה

הרב יואב אוריאל
  • 30 ₪

מכלל יופי – מגילת רות

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

מכלל יופי – שיר השירים

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

קשר חי

אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
 

 

קטע מתוך: 'דרך לימוד התנ"ך'

אין להיבהל מסתירות בתנ"ך

באגרות הראי"ה (כרך ב, תעח) אומר הרב קוק:

"מאז הנני רואה חוב קדוש להשריש בלב כל מעמיקי דעת, שהבסיס של היהדות הוא הראשית והאחרית, וגופי-תורה, שהם ראשית-כל פשטי תורה שבכתב ביחוד, עומדים הם ומשתלמים מלשד הראשית והאחרית גם יחד. הראשית היא העריגה האלהית שכל בעל רוח כביר משתוקק אליה... והאחרית - סדור החיים המעשיים וההסתכלות העולמית הפנימית...

המסורת בכללה מביעה אמת גדולה המיוסדת על חבור הראשית עם האחרית, ומתוך הכלל הפרטים מתבארים. ואם לאותם שהם מדקדקים רק בפרטי-דברים נעשים כמה דברים קשים, מוזרים וסותרים, מה לנו ולהם ? וכי דבר גלוי ופשוט הוא מהלך הנבואה ורוה"ק ? וכי יודעים אנחנו את כל צפונותיהם, או אפילו איזה חלק מהם בברור הראוי לערך השגוב שלהם ? או אם יכולים אנו להגביל את עמקי מטרותיהם ? אנחנו עמלים לישב עד כמה ששכלנו מגיע, אבל מה שנשאר סתום בפנינו - היוכל מקום-מאפל זה, שיסודו בעינינו הכהות, להחשיך את אור השמש בגבורתה הכללית, שמכללותה דוקא אנחנו לוקחים חיים ועז ?

לא יקירי, כלך מדרך זו, אל יבהלוך רעיונות כאלה. ואם אין כל יחיד יכול להציב גבול מדויק בין מה שהוא בדרך משל בתורה ובין מה שהוא ממשי - בא החוש הבהיר של האומה בכללה ומוצא לו את נתיבותיו לא בראיות בודדות כי-אם בטביעות-עין כללית.

ואם נמצא בתורה כמה דברים, שחושבים אחרים שהם לפי המפורסם מאז, שאינו מתאים עם החקירה של עכשו, הלא אין אנו יודעים כלל אם יש אמת מוחלטת בחקירה הזמנית...

במטותא מנך , חביבי, השלך מעליך בבת-אחת את כל העבותות של דמיונות- שוא, שמסבבים החיטוטים והניקורים שבלא רוח-חיים, שנספגו בנו מטיפולם של גויים שטמאו בידי עשו את שמנינו הטהורים...

נאמנת היא לנו האומה בכללה, במסרתה המשומרת עמה, המתאימה עם גודל-רוחה ואומץ-לבבה, לעמוד בפני כל דגלים כולם. ובמה נחשבו כל ההשערות הבאות מעולם חול ומגושם לעומת הצחצחות האלהיות ברום-עוזן?

...אבל את הצביון הפרטי של הנבואה ושל רוה"ק אין אנו מכירים עדיין, ואין אנו יודעים אם הסתירה אי-אפשר להיות בהרצאותיהם, כשם שאינה צריכה להיות בהרצאות הגיוניות משובחות, או שמא ההופעה העליונה מכל מה שבתיאור- שכלנו היא גבוהה ג"כ מתנאי-השלמות שלנו, וכל הסתירות הן מיושרות אצלה, בלא שום צורך בישובים הגיוניים. כי המציאות אינה מפחדת מהסתירות כמו המדע, מפני שהיא גדולה באין ערוך ממנו. זאת היא גאותה של האמונה, הבאה אחרי ההסתכלות היותר חפשית, המבקרת את החופש באור-הדעת העליון. ע"כ, חביבי, איני רואה שום צורך להכנס בפלפולים של ישובי הסתירות"

עבור למדור: דרך לימוד התנ"ך
קטע מתוך: 'מקורות על לימוד תנ"ך'

התנ"ך מביא לידי ענווה

בת עין (לר' אברהם דוב מאבריטש, תלמיד המגיד ממזריטש, דרושים לשבועות):

"איתא בגמרא כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה וכו'. ולכאורה קשה שבתחלה אמר כל מקום הוא כלל בכל התורה ואחר כך פרט רק בשלשה מקומות אלו. ונראה לומר על דבר זה: דהנה הבורא ברוך הוא השרה שכינתו על הר סיני שהוא נמוך שבהרים שאין הבורא ברוך הוא משרה שכינתו שהוא גדולתו רק במקום שיש שם מקודם בחינת ענוה, כמאמר הכתוב: 'אני אשכון ואת דכא'. ועיקר הסיבה המביאה לידי בחינת ענוה הוא לימוד התורה נביאים כתובים שהוא חוט המשולש ולא במהרה ינתק ואדרבה הוא מחזק את האדם לבא לדבקות ה' היינו שבחינת ענוה קובע מקום אצלו ומזה יבא להשראת השכינה שהוא דבקות ה'. וזהו כל מקום שאתה מוצא גדולתו פירוש כשאתה מוצא גדולתו הוא השראת שכינתו ית' שהוא גדולתו של הבורא ברוך הוא מסתמא היה שם בתחלה ענוותנותו היינו בחינת ענוה ושפלות וזהו שם אתה מוצא ענוותנותו. ודבר זה אינו יכול לבא רק על ידי תורה שבכתב ונביאים וכתובים".

עבור לצפייה בכל המקורות
קשר חי