הבית של התנ"ך

אין רשות לפרש כנגד הפשט שנקבע על ידי חז"ל

בספר האמונה והביטחון (פרק ט) מלמד הרמב"ן שה'פשט' איננו מה שאנו מבינים בקריאתנו, אלא מה שחז"ל ידעו לקרוא:

"אבל מה שכתוב בתורה כבר אמרו רז"ל: 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו', ובאמרו אין מקרא יוצא, ולא אמר מקרא נדרש כפשוטו, למדנו כי אף על פי שיש לתורה שבעים פנים, אין כל אחד מהם מכחיש הפשט, ואולי הפשט אחד מן השבעים.

ואם כן אין רשות לשום חכם לפרש בו פירוש שיכחיש את הפשט שאמרו רז"ל, הוא פשט המפרשים האומרים מקרא זה חסר ד' או ב' תיבות, או חציו נוסף ללא צורך, אלא מקרא כמות שהוא. ובאמת יש פסוקים הרבה שאנו צריכים להוסיף בהן תיבה אחת או שתים כדי להבין פשוטו, ולא מפני חסרון המקרא, אלא מפני חסרוננו, שאין אנו מבינים לשון הקודש אלא כענין שידמה ללשון שאנו שקועים בו בגלות בעונותינו..."

בישיבה ילמדו תורה שבכתב

במאמרי הראי"ה (א, טללי אורות, קרבת אלוקים) מתווה הרב קוק את הלימוד בישיבה שיש להקים:

"וכתבי הקודש, תורה שבכתב, ילמדו בישיבה בשום שכל עומק הפשט וחכמת הלשון וקדושת הרוח בסיוע של כל הידיעות המביאות לחקר עומקה של תורה וקדושתה ולהבנת הרוח העליון והפנימי של כתבי הקודש כולם, כל ספר וספר לפי ענינו וטיבו וערכו".