הבית של התנ"ך

הבמה המרכזית ללימוד תנ"ך בדרך מסורת ישראל

 

מפרשי המקרא

מפרשי המקרא - דמויותיהם, פועלם וחיבוריהם

מבוא ורקע למפרשים וחיבוריהם - מן הרשב"ם, רד"ק ורמב"ן ועד הכתב והקבלה, אור החיים, והאלשיך.

עבור לסידרה | תמונה - הרווי ספיר, פיקיוויקי
איך לומדים תנ"ך?

תנ"ך בגובה ה'אני העליון'

כיצד ניתן ליישב את העליונות הברורה מאליה של גדולי התנ"ך עם האמירה החדה והברורה בפסוקים אשר מורה על חטאיהם?

עבור לתוכן השיעור/ מאמר
פרשת השבוע

חטא מי מריבה - סדר בדעות המפרשים

אז במה באמת חטא משה? שלל דעות בין פרשני התורה בנוגע לחטא מי מריבה – האם ניתן לעשות סדר בדברים?

וצמאון למבועי מים

פרשת חוקת | שאלת המים היא שאלה קיומית לכל חי, המחריפה עשרת מונים במדבר. כאשר הקב"ה מוליך את בני ישראל במדבר הוא מובילם דרך התמודדויות שונות של...

זאת חקת התורה

פרשת חוקת | מה פשר החוקיות של פרה אדומה, המטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים? נתבונן בכפילות הטומאה והטהרה, וננסה להבין מהי הכפילות שבה עלינו...

טבלת מאורעות שנת הארבעים

הטבלה מתוך הספר 'תורה סדורה' להזמנת הספר - 0584006132.

כ-50 דק'
כ-50 דק'

חוקת פרה מזה טהור וטומאת מת

פרשת חוקת | מדוע קוראים את פרשת פרה לפני ראש חודש ניסן? ומה עניין טהרת הפרה?

כ-80 דק'

דרישת טעמי מצות

פרשת חקת | מצוות פרה היא תיקון לחטא העגל, וכן היא מצווה שטעמה אינו ידוע.

כ-15 דק'

פרה אדומה- טומאת מת

פרשת חוקת | האם הנושא של טומאת מת התחדש רק בפרשה הזאת?

כ-60 דק'

הנחשים - חתימת תקופת המדבר

פרשת חוקת | סוף תקופת המדבר ותחילת הכניסה לארץ. |

כ-60 דק'

פרה אדומה

פרשת חוקת | דוחסים לפרשה הזאת המון תתי נושאים שהם מגלים את הגלוי שבפרה אדומה.

כ-60 דק'
לכל התכנים בפרשת השבוע
הפטרת השבוע

מעלת השופטים

הפטרת חוקת | שופטים יא | עלולים אנו להפחית ממעלתו של יפתח הגלעדי, מחמת פרשת הנדר שלו. גם מלחמתו עם בני אפרים יכולה להביא לכך שנדונו לכ…

הדיפלומטיה של יפתח הגלעדי

הפטרת חוקת | שופטים יא | הייחוד של הנהגת יפתח מיוחדת היא התנהלותו של יפתח הגלעדי אל מול האויב, ביחס להתנהלותם של כל שאר השופטים. כאש…

קצב כיבוש הארץ

הפטרת חוקת | שופטים יא | דרכים שונות לירושת הארץ נצטוו ישראל לכבוש את ארץ ישראל ולהוריש את כל הגויים ממנה. אמנם התורה עצמה מתארת אופנ…

לכל התכנים בהפטרת השבוע
חדש בבית המדרש

חטא מי מריבה - סדר בדעות המפרשים

אז במה באמת חטא משה? שלל דעות בין פרשני התורה בנוגע לחטא מי מריבה – האם ניתן לעשות סדר בדברים?

מי הם "בני עמון", ומי הם "העמונים"?

פרק כ | הקדמה פרקנו מתאר את הנצחון המופלא שהנחיל ד' ליהושפט על אויביו, בעקבות תפילתו. בפרק אין קשיים...

יהושפט מלך יהודה - המלך שדאג למשפט

פרק יט | נאמר בפרקנו: ד. "וַיֵשֶב יהושפט בירושלם, וַיָשָב ויצא בעם, מבאר שבע עד הר אפרים, וישיבם אל ד' אלקי...

לכל השיעורים בבית המדרש

מכלל יופי – מגילת קהלת

הרב יואב אוריאל
  • 60 ₪
  • 50 ₪

מכלל יופי – שיר השירים

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

מכלל יופי - מגילת איכה

הרב יואב אוריאל
  • 30 ₪

מכלל יופי – ספר יונה

הרב יואב אוריאל
  • 30 ₪

קשר חי

אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
 

 

קטע מתוך: 'דרך לימוד התנ"ך'

עצם האמונה בצורך בתורה שבעל פה, מצילה מטעויות בהבנת התורה שבכתב

בעין איה (שבת, קלט) אומר הרב קוק:

"עיקר היסוד שעליו בונים מהרסי קודש מחללי ברית ד' בתורה שבעל פה, הוא בנוי מצד כי טח מראות עיניהם את עוצם ההכרח של תורה שבכתב לתורה שבעל פה. וכיון שבדעתם העניה אין החסרון מורגש, על כן לא יוכלו להכיר את גודל כח האמת שיש בקבלת תורה שבעל פה. אבל מי שמכיר את ענין הנחיצות ואי האפשריות כלל שתהיה תורה שבכתב נתונה בלא תורה שבעל פה, אז כבר יצא ממוקש הטעות. שהרי כיון שהוא מכיר טבע הדרישה וההכרחיות שיש לדברים שבעל פה מחוברים לתורה שבכתב, אם כן, הלא שגעון הוא שיסור לבו מתורה מורשה שיש לנו מאבותינו, לבדות דברים שבעל פה מחזון לב שלא נשרשו כלל בקשר קדושת אבות. על כן הורה לו הלל את ההכרח הגדול שיש למציאות קבלת מורשת אבות ופרסום האומה והסכמתה. שהרי אפילו האותיות אינן באות לנו כי אם מצד ההסכמה והפרסום, ואם לא נכבד את הקבלה שבאומה הרי באין אמונה באותיות שהוראתן הנה כמו שהן נקראות באומה, אין אתנו יודע לקרא כל כתב ואין לנו דרך גם כן להגעת תורה שבכתב"

 

עבור למדור: דרך לימוד התנ"ך
קטע מתוך: 'מקורות על לימוד תנ"ך'

לעבור על התנ"ך לפחות פעם בשנה

ספר סדר היום (לר' משה אבן מכיר, סדר יום הושענא רבה):

"ויש שעוברים כל הכ"ד [ספרי התנ"ך] בשבעת ימי החג. והטעם: שהם פנויים ואינם יכולים לעבור עליו שאר ימות השנה. ואין ראוי להפטר [מללמוד כ"ד ספרים בכל ימי השנה] בלאו הכי [שאין יכולים לעבור עליהם לאורך השנה]. ובפרט מי שאינו אלא מבעלי מקרא, שמוטל עליו לעבור כל הכ"ד בשנה. ולא העברה בלבד, אלא בהשקט להבין מה שאומר. ולא יחשוב בלבבו לאמר סיפורים הם מה תועלת מגיע לנו בקריאתינו ח"ו. כולם כתבי הקדש איקרו וברוח הקודש נאמרו. זאת ועוד יוצא תועלת ולמוד מכל קריאה וקריאה ומכל ענין וענין למי שמדקדק בהם ואינו עובר כעובר על הגחלים.

ונראה לי שאפילו לבעל משנה ולבעל גמרא לא סגי בלאו הכי שיעבור עליו לפחות פעם בשנה. כי אין עסקנו כל כך עמוק בסתרי התורה ועניניה עד שבשבילו נשכח ונניח קריאת המקרא כל השנה כולה. וכבר כתבתי למעלה בסדר ימי החול כי ראוי לקבוע בכל יום תורה נביאים וכתובים משנה וגמרא עד שנמצא שעובר עליו ואפילו שתי פעמים, הכל לפי קביעותו. ואז טוב לו לתת חלק לכל יום ויום ונקרא משלש כל ימיו ממש מלהניח קריאתו לז' ימים בלבד".

עבור לצפייה בכל המקורות
קשר חי