תשובת הרב יואב אוריאל
אשריך ששמת לב לתופעה החריגה בתנ"ך של ניסים שעושים הנביאים עבור אנשים פרטיים.
ניסים אלה מלמדים אותנו רבות על המצב הכללי של הנבואה בימי אליהו ואלישע.
אנו מוצאים אצל אליהו תופעה חדשה אשר תמשיך ואף תתרחב אצל אלישע: התמקדות במעשים פרטיים. הנביא מספר לנו על פעולות של הנביא שאינן כלל ישראליות אלא נוגעות לאדם פרטי. (זו כבר דרגה 3 בסולם שבתחילת המאמר). כך הוא בכל סיפור האישה הצרפתית. מלבד אליהו ואלישע איננו מוצאים שהתנ"ך מספר על פעולות פרטיות של הנביאים. (הכוונה לפעולות פרטיות ממש שגם כל משמעותן פרטית, להוציא מנבואות כעין זו של שמואל על האתונות של שאול שהיא חלק מתהליך הפיכת שאול למלך). ישנה תופעה של התכנסות הנבואה בעולם מבודד, במעיין שמורת טבע אשר תחומה וסגורה בסביבתו של הנביא המשמעותי היחידי אשר פועל בישראל. מתקבל מבט כאילו הנבואה הינה רק תופעה רוחנית מקומית, של התעלות אדם מסוים, אשר עסוק בעולמו ובסביבתו הקרובה. בכך נמצא כבר ריחוק וניתוק מערכתי. זהו כבר לא ניתוק של יריבות אשר עדיין שומר על מגע, אלא הנבואה כבר בונה לה עולם בפני עצמו. בכך מתחיל התהליך אשר סופו יגיע בנביאים האחרונים – שם כבר נפגוש פירוד מוחלט בין שני העולמות.
ובמבט כללי יותר: החל מאליהו ועד תקופת הנביאים האחרונים נראה שקצת משתנה הנושא המרכזי של ספר מלכים. אם עד אליהו נושא הספר הוא קורות המלכות, ממנו ואילך זה נראה שהנושא הוא קורותיו של הנביא, וזה כולל הרבה סיפורים המתרחשים עם נביא אשר אינם קשורים למלכות. מגמה זו ממשיכה גם בזמן אלישע[1]. אמנם אין פה עדיין אוסף נבואות המנותקות מן הסיפור ההיסטורי כדוגמת הנביאים האחרונים (שזו כבר דרגה 4), אך כן קיים פה עיסוק ממוקד בנבואה כאילו היא כוח העומד לבדו בנפרד ממכלול מלכות ישראל.
גם במעבר בין אליהו לאלישע המצב של הנבואה ממשיך. ה' מצווה את אליהו ללכת ולמשוח את אלישע לנביא תחתיו. רואים בציווי זה עד כמה המצב חמור – הנבואה כמעט ונעלמת מישראל עד כדי כך שצריך למשוח נביא מסוים תחת אליהו. בד"כ לא מצינו אקט כזה של משיחת נביא, אך כעת איש נביא הוא תופעה מיוחדת ובודדת ומינויו דומה למינוי מלך – כאילו הנבואה היא תופעה יחידנית העוברת בשושלת מאחד לשני. במצב בריא ישנם פשוט אלפי נביאים, כאשר המרכזיים שבהם הם הגדולים והמשפיעים ביותר. ממילא אין שום צורך למשוח נביא. במינוי אליהו את אלישע להיות ממשיכו אנו פוגשים בחריפות את תופעת "שמורת הטבע" של הנבואה. ישנו תחום מבודד, בעיקר מבודד מן המלכות, אשר הנבואה חיה בו ופועלת ובו היא עוברת במסורת מרב לתלמיד.
ריבוי הנבואה סביב אלישע (ואליהו)
סביב אלישע אנו פוגשים ריבוי גדול של בני נביאים. ר' צדוק אומר בפוקד עקרים (אות ד') שאלישע זכה להופעה חסרת תקדים של בני נביאים, והוא מביא מכתובות קו שלא היה בימ"ד גדול כביהמ"ד של אלישע. בכך הרחיב אלישע את עולם הנבואה של אליהו, וכאמור לעייל תשובת ה' על בעיית אליהו שנשאר לבדו הייתה שימשח את אלישע. אמנם מצד שני, כפי שביארנו, בזמן אלישע רק התעצמה התבודדותה של הנבואה. במבט כללי ניתן להגדיר שבתקופה זו כח הנבואה התרחב גם למחוזות המנותקים מן הלאומיות, ועם זאת לא מדובר בנביא אחד, אלא– בעולם שלם ועצום של בני נביאים, ב"שמורת טבע" שלמה.
[1] בספר מסילת ישרים פרק טו מציין הרמח"ל את תכונת ההתבודדות של אליהו ואלישע: "ויקר מן הכל הוא ההתבודדות, כי כמו שמסיר מעיניו עניני העולם כן מעביר חמדתם מלבו... והנביאים, אליהו ואלישע, מצאנו היותם מיחדים מקומם אל ההרים מפני התבודדותם".
בכל העניין הארכנו במאמר 'ימי אלישע' - לחץ כאן למעבר למאמר.