תשובת הרב יוסף שילר
הגמרא מבארת כיצד למדו זאת:
ברזילי אומר לדוד: "בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין-טוֹב לְרָע, אִם-יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת-אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת-אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה, אִם-אֶשְׁמַע עוֹד, בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת". הגמרא מקשה על דבריו שלא ייתכן שבגיל 80 יגיע למצב קיצוני כל כך של זקנה, שאפילו חוש הטעם אבד לו, שהרי אנשים בגיל מבוגר בהרבה עדיין יכולים להרגיש טעם? לכן סובר רב שברזילי היה שקרן ולא אמר לדוד את האמת. רבא סובר שלא שיקר אלא שהיה שטוף בזימה. הגמרא מבארת שאדם ששטוף בזימה 'הזקנה קופצת עליו' וייתכן שיגיע למצב קיצוני של זקנה שאין לו חוש טעם גם בגיל 80.
לחז"ל היו ידיעות רבות בחכמות הטבע ועל פי חכמתם יכלו לומר שזקנה קיצונית בגיל מוקדם יכולה להתרחש רק אצל אדם שטוף בזימה. לכן למרות שבפשט הפסוקים לא נאמרו דברים שליליים על ברזילי, חז"ל מבינים שבהכרח כך היה.
ייתכן שהביטוי 'שטוף בזימה' אינו מעיד בהכרח על פריצות וזנות. חז"ל מדריכים את האדם לא להרבות ביחסי אישות יותר מדי גם עם אשתו המותרת לו. אולי ברזילי היה 'שטוף בזימה' כלפי אשתו בלבד או שהיו לו נשים רבות. כך קל יותר להבין כיצד דוד מכבד אותו כל כך.