תשובת הרב איתן שנדורפי
בס"ד כ"א באדר תשפ"א
לשואל היקר שלום רב
אם הבנתי נכון שאלתך היא:
למה הנצחונות הגדולים שניצח דוד במלחמותיו הרבות מסופרים רק בפרק אחד בלבד, בשמ"ב פ"ח, וגם זה בקושי, ואילו בפרקים הבאים מסופר באריכות גדולה על חטא קטנטן שדוד עשה עם בת שבע, ואחר כך ד' סלח לו? למה את הדברים הטובים שדוד עשה אומרים בקצרה, ואילו את החטא באריכות מרובה?
תשובה:
יישר כח על השאלה החשובה ששאלת.
תחילה אתיחס לשאלה ששאלת, ואחר כך אתיחס לשאלה כללית שרמוזה בשאלתך.
חלק א:
א. הנצחונות הגדולים שניצח דוד במלחמותיו הרבות מסופרים לא רק בפרק אחד בלבד, אלא בפרקים רבים:
1. הנצחון על גלית מתואר באריכות בשמואל א' פי"ז.
2. אחר כך, בפי"ח, מתואר הנצחון על פלשתים.
3. אחר כך, בפכ"ג, מתואר עוד נצחון על פלשתים.
4. אחר כך, בפכ"ז, מתוארים הנצחונות על הגשורי והגזרי והעמלקי.
5. אחר כך, בפ"ל, מתואר בהרחבה גדולה הנצחון האדיר על העמלקי, והשלל הרב שהביא דוד מהם, וחילק לערים רבות בישראל.
6. אחר כך, בשמ"ב פ"ה, בחלקו הראשון, מתואר הנצחון על היבוסי יושב ירושלים.
7. אחר כך, בשמ"ב פ"ה, בחלקו השני, מתוארים עוד שני נצחונות גדולים על פלשתים.
8. אחר כך, בשמ"ב פ"ח, מתוארים הנצחונות על מואב, צובה, ארם דמשק, ואדום.
9. אחר כך, בשמ"ב פ"י, מתוארים הנצחונות על עמון, ארם בית רחוב, ארם צובה וארם אשר מעבר לנהר.
10. אחר כך, בשמ"ב ספי"ב, מתואר הנצחון הגדול על עמון.
ב. החטא של דוד עם בת שבע לא היה חטא קטנטן, ואיני רוצה להיכנס כעת באריכות לכל הענין, אלא רק אציין שנתן הנביא אמר לדוד: "מדוע בזית את דבר ד' לעשות הרע בעיני. את אוריה החתי הכית בחרב, ואת אשתו לקחת לך לאשה, ואֹתו הרגת בחרב בני עמון"(שמ"ב יב, ט-י).
והענש הוא: "ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם, עקב כי בזתני, ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה. כה אמר ד': הנני מקים עליך רעה מביתך, ולקחתי את נשיך לעיניך, ונתתי לרעיך, ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת. כי אתה עשית בסתר, ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש" (שם, יא-יב).
גם אחרי שדוד אמר אל נתן: "חטאתי לד'", אמר נתן אל דוד: "גם ד' העביר חטאתך לא תמות. אפס, כי נאץ נאצת את איבי ד' בדבר הזה, גם הבן הילוד לך מות ימות" (שם, יג-יד).
כלומר: נכון שד' סלח לו, אבל ד' הודיע לו שהוא יענש בעונשים רבים!
יש לשים לב שכל שמונת הפרקים הבאים, מפרק י"ג ועד פ"כ, עוסקים בעונשים שנענש דוד על חטאו! וכמו שכתב רש"י בשמואל ב' יב, ו: "ישלם ארבעתים - כך אירע לו, שלקה בארבעה בנים: הילד, ואמנון, תמר, ואבשלום".
ג. גם בפרקים י"א-י"ב, שמתארים את החטא של דוד, יכולים אנו למצוא את המעשים הטובים שעשה דוד:
1. אמירתו אל נתן: "חטאתי לד'", בלי שום ניסיון להצדיק את עצמו, שלא כמו שעשה שאול, שניסה שוב ושוב להצדיק את עצמו, כמו שמתואר בהרחבה בשמואל א' פט"ו.
2. ניחום בת שבע.
3. הניצחון הגדול על עמון והענשתם בצורה חריפה, בגלל הבזיון שביזו את שליחי דוד, ובשביל להפיל פחד על כל עמי האזור שלא יעזו לזלזל בישראל ולא להתקיף את ישראל, כמו שכתב הרלב"ג בסוף פי"ב, וכמו שהארכתי במאמרי באתר, בשמואל ב' פ"ח.
ד. הדברים הטובים שדוד עשה לא נאמרו בקצרה, אלא מתפרסים על פני קרוב לארבעים פרקים: משמואל א' פט"ז עד סוף שמואל ב', למעט פרקים כ"ח ול"א בספר שמואל א'!
חלק ב:
יש לציין ששאלתך היתה על שמ"ב פ"ח מול שמ"ב פרקים י"א-י"ב, אבל בשאלתך מונחת שאלה כללית שנוגעת להבנת דרך כתיבת התנ"ך כולו: מדוע התנ"ך מאריך פעמים רבות בתיאור מעשים שנראים לנו קטנים ואינם חשובים, ולעומת זאת הוא מקצר בתיאור מעשים שנראים לנו גדולים וחשובים.
יש לענות על כך באריכות, אבל כיון שתשובתנו כבר התארכה, נשתדל לקצר כאן:
התנ"ך איננו ספר היסטוריה, כמובן. התנ"ך בא ללמדנו את המבט הנכון על המציאות.
אחד משלושה עשר העיקרים שכתב הרמב"ם הוא השכר והעונש, ועיקר זה חורז את כל התנ"ך כולו. ולכן חטא, שלפעמים נראה קטן, משפיע מאד על כל מהלך הענינים, כמו למשל החטא של עכן שמעל בחרם של יריחו, ולכן כל ישראל לא הצליחו לנצח בקרב הראשון על העי (יהושע פ"ז).
יהי רצון שנזכה להבין את דברי ד' שמתגלים בתנ"ך, ולמלא את רצון ד' בכל מעשינו, ונזכה לגאולה השלמה בקרוב.
איתן שנדורפי