תשובת הרב איתן שנדורפי
בס"ד
לשואל היקר שלום רב
אשריך שאתה מדקדק בדברי תורה!
א. נחלקו הפרשנים בני זמננו בענין.
ב"דעת מקרא" כתב: "ואין הכוונה כי ידע שאול שיונתן חטא, אלא שאול מודיע שלא יחוס ולא יחמול על החוטא, אפילו יהא בנו, ונבא ולא ידע מה נבא".
לעומת זאת ב"ילקוט מעם לועז" כתב: "אפשר שאותו האיש שראה את יונתן טועם מהדבש הלך וסיפר לשאול".
ב. מדוע שאול וינתן היו לצד אחד והעם כולו לצד השני?
שאול ויונתן היו המפקדים, כמו שכתוב בתחילת פרק יג (ב): "ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל, ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל, ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין".
ג. לפי השיטה השניה, ששאול ידע על חטאו של יונתן, מדוע כלל את כל העם בגורל?
אפשר שעשה זאת כדי להראות שהגורל מהימן.
או אולי חשש שמא היה חטא חמור עוד יותר.
ד. בשולי הדברים רציתי להעיר שבחלק מהספרים הטעמים של המלים "ושאול והעם יצאו" שבסוף פסוק מ' הם: מרכא, טיפחא, סוף פסוק, וזה מאד קשה, כיון שהיה רק גורל אחד, וכיצד גם שאול והעם יצאו? הרי שאול היה בצד אחד עם יונתן וכל העם בצד השני!
ועוד קשה: לפי זה מדוע היה צריך להפיל גורל נוסף בין שאול ליונתן? הרי יונתן כבר נלכד בגורל!
אלא נראה שבאותם ספרים יש טעות, והטעמים הנכונים של המלים "ושאול והעם יצאו" שבסוף פסוק מ' הם: טיפחא, מרכא, וסוף פסוק, וכמו שיש ברוב הספרים (קורן, מוסד הרב קוק, סימנים), ואז לא קשה: כיון שהיה רק גורל אחד - רק העם יצאו [כידוע הטיפחא מפסיקה יותר מהתביר! (עייו בשולחן ערוך אורח חיים סימן סא סעיף טו ועוד)]. ולכן היה צריך להפיל גורל נוסף בין שאול ליונתן!
ברכה והצלחה וכתיבה וחתימה טובה
איתן שנדורפי