תשובת הרב אס"ף בנדל
אכן, הנבואות שנכתבו הן נבואות שנצרכו לדורות ועל כן עלינו להתבונן ולנסות ללמוד מהן ככל שביכולתנו. הרב קוק כתב כי בעת השיבה לארצנו חוזרים ונעורים כוחות חיים שהיו רדומים בזמן הגלות, ולכן תופעות שהיו מצויות בזמן בית המקדש, בזמן שהאומה חיה חיים מלאים, תופעות כאלו עלולות להתעורר שוב, עם חזרתינו לחיים לאומיים מלאים (מאמרי הראי"ה עמ' 178).
בלימוד נביאי בית ראשון, והמצב המוסרי השפל של החברה, עולה ומתעוררת השאלה – איך יכולה חברה להגיע לשפל מוסרי שכזה? לאן נעלם המצפון? איך לא נשמע קולו של הרגש המוסרי הבסיסי ביותר? כיצד נעלמו החמלה, הבושה, ייסורי המצפון – מנגנוני ההגנה הטבעיים המונעים ירידה מוסרית? והיכן קולם של אנשי הרוח, אנשי הדת, שופטים ומנהיגים? איך כל אלו לא עצרו את ההתדרדרות המוסרית, כפי שאמור להיות בחברה אנושית בריאה?
מתוך הלימוד בספרי הנביאים עולה התשובה, מסתבר כי חברה אנושית יכולה לייצר לעצמה מערכת שלמה של נורמות, נורמות המתירות כל עוולה ושחת, כאשר החברה כולה שותפה לשיטת החיים המושחתת.
ביצירת השיטה המוסרית החברתית היו חברים אנשי הרוח של החברה, בדמות נביאי השקר הקוראים "שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם", אנשי הדת בדמות כהנים מושחתים, שופטים, שרים מלכים והמון העם, כולם נטלו חלק בהפיכת הפריצות, הכפירה, הניצול והרצח לתופעות לגיטימיות ונורמטיביות, עד כדי כך שהנביא, המוחה נגד אותן הנורמות, הוא הנחשב לבלתי לגיטימי ולעילג. אנשי הדור לא הבינו מה לא בסדר בדרכם, ומדוע הנביאים מפריעים למהלך החיים הנורמלי. החברה המושחתת מצאה לשיטתה סימוכין אף מן התורה, "חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ד' אִתָּנוּ" וכך לא ראתה את נגעיה.
גם חלק מן הצדיקים היו שותפים ליצירת הנורמה החברתית. בדברי הנביאים מופיעה ביקורת על הצדיקים שהעלימו עין ולא מחו על עוולות הדור, הם פיתחו לעצמם שיטה המאפשרת לחיות בשלום עם אותן הנורמות, ולכן לא ראו צורך למחות או לעזוב את חברת הרשעים, גם כשירמיהו קורא להם לצאת מירושלים ולהצטרף לגלות יהויכין, צדיקים אלו נענשו ביחד עם רשעי דורם.
אחד ממאפייני החברה המושחתת היה אובדן הבושה, "הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ", דיכוי שיטתי של ייסורי המצפון ורגשי החרטה הטבעיים, כך הלכה הפריצות והשחיתות והתבססה בחברה, עד שגרמה להחרבתה ולחורבנה.
גם בימינו ניתן לזהות תופעות המזכירות את ימי הבית הראשון, גם בימינו ניתן למצוא נורמות של פריצות וטשטוש הגבולות בין המינים בשם הנאורות, גם היום ניתן למצוא ניצול של החלשים בשם כל מיני אג'נדות תועלתיות, גם היום ניתן למצוא שפיכות דמים במרחב הציבורי באמצעות עט ומקלדת, גם היום ניתן למצוא דעות כפרניות המשחיתות את המוסר החברתי, גם היום ניתן למצוא התמכרות לוויזואליות ולמכשירים מלאכותיים, גם היום ניתן למצוא גאווה במקום בושה וגם היום ניתן למצוא את אותם הצדיקים המעלימים עינם, המכילים ומשלימים עם השחיתות החברתית, המבקשים רק לעבוד לעצמם את ד', ואינם מוחים.
אמנם, ישנו הבדל מהותי בין תקופתם לתקופתינו. אם בבית ראשון תופעות אלו היו כחלק מתהליך הגסיסה של החברה בישראל, היום תופעות אלו הינן חלק מחבלי הלידה, מתהליך הילדות והתחיה. היום, לאחר דורות של הדרכת חכמי ישראל וסופריהם, ולאחר תהליך ההבראה וההחלמה בגלות, היום יכולים אנו להתמודד מול השחיתות המוסרית החברתית, מול אותה שיטה השאובה מבורות זרים ויבשים. היום יכולים אנו, כחברה וכאומה, להתגבר על הנורמות המוסריות הנשחתות ולהופיע את מוסר הקודש של החיים הישראליים המקוריים. אך לשם כך עלינו ללמוד מלקחי העבר, להכיר את המאפיינים של החברה המתדרדרת, ולאחוז בדרכי הנביאים המשמיעים השכם והערב את קריאת מוסר הקודש הישראלי, ומתוך כך לחזות גם בהתגשמות ייעודיהם העתידיים.