הבית של התנ"ך

הבמה המרכזית ללימוד תנ"ך בדרך מסורת ישראל

 

 

 

איך לומדים תנ"ך

היחס הנכון ללימוד התנ"ך

מהי סיבת העומק לכך שלא רבים מעם ישראל משקיעים זמן רב בלימוד תנ"ך? הרב חננאל אתרוג מבאר מהי הגישה שאיתה באים ללמוד תנ"ך. הוא מראה עד כמה ענקיות ובלתי נתפסות היו דמויות התנ"ך.

43 דק'
מאמר מומלץ

לבחור את הבכור

פרשת בא | | המכה העשירית, החותמת את עשרת המכות היא מכת בכורות. מדוע דווקא היא האחרונה? ההסבר הפשוט הוא בגלל חומרתה- מכת ב…

לחץ כאן למעבר למאמר
פרשת השבוע

מתן תורה לאומות

פרשת משפטים | | עם ישראל התפתח להיות אומה בארבעה שלבים: 1- 12- 70- 60 ריבוא. בשלב הראשון היו האבות שכל אחד מהם היה יחיד בדורו…

"אלוהים אתם"

פרשת משפטים | | פרשת משפטים מעמידה את חוקי היסוד של המשפט בישראל: ארבע אבות נזיקין, דיני העבדות, רציחה, חבלה, שאלה וכדומה. או…

מדוע המצוה הראשונה שנאמרה בפרשת משפטים היא שילוח עבדים?

פרשת משפטים | | מדוע המצוה הראשונה שנאמרה בפרשת משפטים היא שילוח עבדים? הקדמה בפרשת משפטים מצוות רבות מאד, חמישים ושלש במספ…

חוקים קדושים

פרשת משפטים | פירוט המצוות המופיע בפרשתנו, מעיד על ההבדל המהותי שבין ישראל לעמים

לכל התכנים בפרשת השבוע
מאמרים להפטרה

מדוע שילחו אנשי ירושלים את עבדיהם ומדוע החזירום?

פרק לד | הקדמה נאמר בפרקנו: ח. "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ד' אחרי כְּרֹת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם, לק…

הברית על שילוח עבדים

פרק לד | א. מתי נצטוו על שילוח עבדים? בפרקנו מסופר שבזמן המצור על ירושלים שכנע צדקיהו מלך יהודה את העם לשחרר את עבדיה…

"עבדי הם"

הפטרת משפטים | ירמיהו לד | שחרור העבדים בימי צדקיהו בהפטרת שבת משפטים קוראים אנו מספר ירמיהו על שחרור העבדים ההמוני שיזם צדקיהו, שנים מ…

העבדות לצורך החירות

הפטרת משפטים | ירמיהו לד | אין עבדות ללא אפשרות שחרור ההלכה היא שעבד עברי נוהג רק כאשר היובל נוהג. כלומר, כאשר ישראל אינם יושבים מסודרי…

לכל התכנים בהפטרת השבוע
חדש בבית המדרש

בעירה

פרשת משפטים | | חמש מילים שונות הגזורות מאותו שורש מצויות בפרשת משפטים בשני פסוקים סמוכים זה לזה: פסוקים ד וה...

מתן תורה לאומות

פרשת משפטים | | עם ישראל התפתח להיות אומה בארבעה שלבים: 1- 12- 70- 60 ריבוא. בשלב הראשון היו האבות שכל אחד...

גבולות הקנאה

פרשת משפטים | | בפסוקי המצוות, פשט הפסוק הוא הדרשה שלו. תורה שבעל פה אומרת לנו איך צריך לקיים את המצווה...

לכל השיעורים בבית המדרש

מכלל יופי – מגילת אסתר

הרב יואב אוריאל
  • 70 ₪
  • 60 ₪

מכלל יופי – מגילת קהלת

הרב יואב אוריאל
  • 70 ₪
  • 60 ₪

מכלל יופי - מגילת איכה

הרב יואב אוריאל
  • 25 ₪

מכלל יופי – ספר יונה

הרב יואב אוריאל
  • 30 ₪

מכלל יופי – מגילת רות

הרב יואב אוריאל
  • 50 ₪

מכלל יופי – שיר השירים

הרב יואב אוריאל
  • 70 ₪
  • 60 ₪

קשר חי

אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
 

 

קטע מתוך: 'דרך לימוד התנ"ך'

הישאבות לתנ"ך מחמת הקלות והברק שבו

בדברי חז"ל מבואר שתאוות יתר ללימוד מקרא נובעת מירידת הדורות.

כך נאמר במסכת סופרים (פרק טז):

"'כי חולת אהבה אני' - אמר ר' יצחק: לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה היה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה".

 

ובשיר השירים רבה (ב, א) נאמר:

"כי חולת אהבה אני, אף על פי שאני חולה אהובה אני לו, תני עד שלא יחלה אדם אוכל מה שמוצא, כיון שחלה מבקש לאכול כל מיני תענוגים. אמר רבי יצחק לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה.

אמר רבי לוי: לשעבר היתה פרוטה מצויה והיה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שהן חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות".

עבור למדור: דרך לימוד התנ"ך
קטע מתוך: 'מקורות על לימוד תנ"ך'

חובת לימוד תנ"ך היא ברורה ופשוטה

שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רז:

"קבלתי מכב' כו"כ מכתבים בענין חיזוק לימוד הנ"ך ודקדוק לשון הק' בדורינו, ולא השבתי ע"ז מאותו טעם שכ' הגר"י שפירא שליט"א כי כבר קבעו לנו גאוני צדיקים קדם דרך סלולה בזה, ופשוט להלכה דאעפ"י שאמר ר"א בברכות כ"ח ע"ב מנעו בניכם מן ההגיון, שלא להרגיל במקרא יותר מדאי משום דמשכא ע"כ בפרש"י היינו יותר מדאי, אבל רוב יסודי המקרא במדת המספיק אנו חייבים, וכבר ידוע שאעפ"י שמרן הח"ס זי"ע בדרוש המפ' פ' בשלח בדרשת הח"ס מחזק מאד דרך הלמוד לעשות עיקר לימוד מש"ס ותורה שבע"פ ורק אח"כ יסודי המקרא, בכל זאת ידוע מאד שמרן זי"ע וגדולי תלמידיו היו בקיאים עצומים בתנ"ך ובפרט גאון ישראל המהר"ם שיק זי"ע כאשר קבלתי נאמנה, ומו"ר הגאון החסיד מרא דכולא תלמודא ר' שמעון הלוי מזיעליחאב זי"ע הי"ד מלובלין הי' יודע כל התנ"ך כצורתו בע"פ באופן מבהיל, ומה אאריך בדבר שמקובל אצל כל גדולי ישראל אלא שמקצתם הסתירו ידיעתם בתנ"ך ודקדוק הנצרך עכ"פ לידיעת התורה מחשש שדבר זה יחזק האפיקורסים והמינים שאחזו לפנים בתנ"ך ודקדוק ועי"ז פקרו עוד יותר, אבל עצם הצורך גם בחלק זה של תוה"ק לא להסכמתינו צריך".

עבור לצפייה בכל המקורות
קשר חי