הבית של התנ"ך

רוח הקודש והתורה ניתנו במשקל

ויקרא רבה (פרשה טו):

'לעשות לרוח משקל' (איוב כח, כה) – אמר רבי אחא: אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל – יש שמתנבא ספר אחד, ויש שנים.

אמר רבי סימון: שני דברים נתנבא בארי [=אביו של הושע הנביא] ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן (ישעיה ח): 'וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים וחברו'.

'ומים תכן במדה' (איוב כח, כה) – אמר רבי יודן ברבי שמואל: ואפילו דברי תורה שנתנו מלמעלה לא נתנו אלא במדה ואלו הן מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדה יש זוכה למקרא ויש למשנה ויש לתלמוד ויש להגדה ויש זוכה לכולן".

הזקנים שעסקו בקביעות בתורה שבכתב

בביאור הגר"א על ישעיהו (א, ה) הוא מצביע על תפקיד קבוע של זקנים שעסקו בתורה שבכתב:

הגר"א מבאר כי היו ארבעה סוגי הנהגה בישראל:

"א) ראשי העדה, המה אשר יצאו ואשר יבואו לפניהם לכל צבא. ב) עיני העדה, המה השופטים המשגיחים על כל עול. ג) לב העדה. הם הזקנים ויושבים בישיבה ולומדים תורה שבכתב שהיא סתום כמו הלב. ד) פה העדה. הם הלומדים תורה שבעל פה שהוא המגלה כדרך שהפה מגלה מה שבלב וז"ש לבא לפומא לא גליא לא ניתן דבר זה לתורה שבע"פ לגלות ע"כ היו הזקנים שנים ממאה והם שרי חמשים בכדי ללמוד יום ולילה שבכתב ושבע"פ. ה) רגלי העדה המה השוטרים (ע"ש בהגר"א מ"ש גם על פסוק ה' שם). וכפי הנראה שלב העדה ופה העדה כלולים יחד בשרי חמשים".