אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"ואיתא בגמרא (עירובין נד, ב): 'והולכי – אלו בעלי מקרא. על דרך – אלו בעלי משנה. שיחו – אלו בעלי תלמוד, שכל שיחתן דברי תורה'. והוא כי בעלי מקרא נקראו רק 'הולכי' שמתחילים לילך. ובעלי משנה נקראו 'על דרך' שכבר הם על דרך להגיע למקום השלמתם. וכל זמן שלא השיגו שלימות הדברי תורה להיות נבלע בלב הוא עסוק תמיד במלחמתו ועל זה דרשו: 'מסיע אבנים יעצב בהם'. ובעלי תלמוד היינו שכבר נבלעו דברי תורה בלבם. ועל ידי זה ממילא כל שמשיחים דברי תורה כי אין בלבם רק דברי תורה. עליהם דרשו: 'בוקע עצים יסכן בם' – שאור תורה מחמם לבבם ומלהיבו לה' יתברך".
"לימוד המקרא בימי חז"ל היה נפוץ והיו כולם עסוקים בו, עד שכל המקרא תנ"ך שגור בפי כל, ובקיאים בו על פה בלי שום שגיאה וטעות. ולא למדו עמהם משנה או גמרא עד שגמרו תחילה את לימוד התנ"ך כולו בכל פרטיו. ולכן כאשר הזכיר הרב והחכם הדורש איזה פסוק בהלכה או בדרושו מיד ידעו כל השומעים איה מקומו של הפסוק, ובאיזה ענין נכתב בתנ"ך, ואל מה יורה החכם את פינת כוונתו בלימודו ודרושו. והמראה מקומות הפסוקים בתנ"ך הנמצאים כעת בזמנינו ונדפסים בהגליון או בפנים המדרש נתוספו אחר כן, בעת שנתמעט לימוד המקרא. ולפעמים נשתבשו מראה מקומות האלה והחליפו להראות מקום הפסוק בתנ"ך במקום אחר אשר לא נמצא לשונו שוה או דומה אל לשון הפסוק הראוי להדרש".