הבית של התנ"ך

הרעיונות העמוקים והגדולים ביותר נאמנים לפשט הכתוב

בעין איה שבת (פרק ו, נא) כותב הרב קוק:

"...שידע המחדש, הרוחף בשמי שמים של הרעיונות היותר רוחניים ומפרים, שהבסיס הפשטי, שהיא ההבנה היותר פשוטה וברורה, הוא היסוד שעליו נבנה הכל. כל מה שהוא עליון ונשגב הוא מובן יפה וברור כשהפשט הוא ברור, כשהידיעות הראשונות הן מושכלות בכל פשטיותן הבריאה".

אמנם הרב קוק ממשיך וכותב שעיקרון זה אינו פשוט ונגיש להבנה, אלא צריך גודל עצום בתורה בכדי לדעת לקשר בין עומקי המחשבה לבין פשטי הפסוקים:

"אמנם עליה גדולה היא לאדם ההבנה של יקרת הפשט והכרתו החודרת, איך כל מה שהוא יותר רוחני מהפשטיות, הכל הוא צומח יפה כשהפשטיות היא מתבררת יפה, כשהמדרגה היותר נמוכה, שהיא הקרקע הרוחנית, אינה נשמטת מתחת מעמד הרגלים. על זה צריך העמקה גדולה, להבין את כל הענינים הרוחניים והעליונים, לא רק כמו שהם עומדים כל אחד בפני עצמו, כי אם גם כמו שהם קשורים זה בזה מתחילת צמיחתם עד הפרחתם היותר עליונה. ורק אז יוכר איך שעל ידי הבירור של המדרגה התחתונה הפשטית הכל מתקשר בקשר מלא חיים, באגד של אמת וקיום. ובראשית תלמודו של אדם לא יוכל לבא לידי מידה זו, על כן לא יוכל להשיג את ההוד והזוהר שבפשטיות, ואת השפע הגדול של חיים שהוא משפיע בכל השדרות העליונות של ההבנה".

שנה של לימוד תנ"ך

בספר 'יסוד ושור העבודה' (שער הניצוץ, ב) כותב הגאון ר' אלכסנדר זיסקינד הדרכה ייחודית של לימוד תנ"ך במשך שנה שלמה:

"שנה אחת תמימה תקבע לימודך רק בפסוק [=מקרא] בל יערב דבר אחר בלימודה, תוכל להיות בקי בכל העשרים וארבעה עם פירוש רש"י כמעט על פה. על כל פנים לא תמעט מהיות חוזר על לימודך בשנה ההיא שבע פעמים, גם בלילה... שנה שניה ילמד משניות לבד, בל יערב עמו לימודים אחרים חוץ מהמקרא הנ"ל, ויחזור על לימודו שבע פעמים...". וממשיך ומורה ש"בכל השנים הבאות לאחר מכן, יחזור על כל המקרא שתי פעמים ביום – האחד מן נביאים והאחד מן כתובים, חוץ מן פרשיות השבוע בתורה. וכך יעשה כל שנה ושנה כל ימות חייו".