יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
"וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּֽה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵֽא פֶרַח וַיָּצֵֽץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִֽים". זו לא הפעם הראשונה שמטה אהרון הפסיק להיות חפץ דומם, הפעם הקודמת היתה מול פרעה מלך מצרים: "וַיַּשְׁלֵךְ אַֽהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּֽין". בשני המקרים מדובר בניסוי שמוכיח שהקב"ה בחר בחלק מהאנשים לעבוד אותו יותר מאחרים, ולהיות כהנים. אצלנו הקב"ה בחר בשבט לוי ובמשפחת הכהונה מתוך שאר עם ישראל, ולכן "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח". ואצל פרעה הקב"ה בחר בעם ישראל להיות "מַמְלֶכֶת כֹּֽהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" מתוך כל העמים. ולכן "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל: וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי".
המטה הוא סמל השלטון, העם נשען על המנהיג. עם ישראל אמור להיות בעתיד מי שכל העולם נשען עליו. כרגע עוד לא הגענו אל השלב ההוא, אבל אם פרעה לא מוכן לוותר על השלטון שלו על ישראל, מטה השלטון של ישראל יכול להכות כבר עכשיו: הוא הופך לתנין שיכול לפגוע בו.
אלא שפרעה לא התרגש, וחרטומי מצרים הפכו גם הם את מטותיהם לתנינים. הרי גם העמים יכולים לשלוט בעם ישראל, ויהיו זמנים בהסטוריה שבהם צריך יהיה שהעמים הם אלו שיפגעו בישראל. התשובה היתה "וַיִּבְלַע מַטֵּֽה אַֽהֲרֹן אֶת מַטֹּתָֽם". נכון שגם העמים יכולים לשלוט בנו כתנינים, אבל הם לא יוכלו להיות מטות שעם ישראל ישען עליהם. כשיגיע הזמן שבו העולם כולו יחפש על מי להשען, מטות השלטון של כל העמים יבלעו אל תוך מטה הכהונה של אהרון.
פרעה יודע להיות תנין: "הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו", אבל הוא לא יודע להיות מטה משען לבני ישראל, כמו שממשיכים הפסוקים שם: "יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל: בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם".
קורח טוען שאנחנו כבר "מַמְלֶכֶת כֹּֽהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", ולכן אומר "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים". לדעתו, מול עם ישראל אין צורך שלאהרון יהיה שלטון, אין הגיון שללווים ולכהנים יהיה מעמד מיוחד "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?!" אלא שזה לא נכון. עם ישראל עוד רחוק מהמצב בו יוכל להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. הוא צריך לעבור תהליך התפתחות וצמיחה. ומי שמוביל את תהליך הצמיחה הזה הם שבט לוי. ולכן מטה אהרון צומח. והוא מוציא דווקא שקדים, כי שקד הוא העץ שפורח ראשון מבין העצים: שבט לוי מוביל את תהליך ההתפתחות שכל העם צריך עוד לעבור.
את תהליך ההתפתחות הזה תוביל התורה, ששבט לוי הוא הנושא שלה בעם "לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי... כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ". ולכן גם במנורה, שמייצגת את אור התורה, יש מטות כלומר קנים, וגם הם "מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶֽיהָ".
אמנם כשעם ישראל לא מצליח לקדם את תהליך הצמיחה שלו, וגם הלוויים והכהנים כבר נופלים מגדולתם, אז ממשיך הקב"ה לקדם את תהליך הצמיחה דרך הגויים שיודעים כאמור להיות תנינים: "מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה... כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ". נבוכדנצר הופך להיות המטה שצץ ופורח "צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן: הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע", עם ישראל מתייבש למראית עין, והפריחה עוברת אל הגויים שמשעבדים אותנו. כל זאת במטרה לקדם את אותו תהליך עצמו שמקדם מטה אהרון. ולכן לעתיד נחזור לראות את התהליך בעם ישראל כולו "בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר... וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ".
[עיון נוסף והרחבה: שם משמואל במדבר פרשת קרח תרע"ג "ולפי"ז יובנו דברי המדרש", במדבר פרק יז פסוק כג: כלי יקר, פנים יפות, רש"ר הירש, מפרשים על: שמות ז יב, שמות יט י, שמות כה לד, ירמיהו א יא, יחזקאל ז י – יא, יחזקאל יז כד, יחזקאל כט ג – ז].
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת פנחס | | למה אומר משה לה' "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָֽרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָֽעֵדָֽה... וְלֹא...
מתוך סדרת השיעורים:
פשט בפרשה
פרשת בלק | | הברכות של בלעם די ארוכות ומסובכות להבנה, אבל אפשר לתת מסגרת כללית שתאפשר לנו להבין את הרצף שלהן,...
מתוך סדרת השיעורים:
פשט בפרשה