תשובת הרב יוסי ברינר
שלום וברכה.
ראשית נהניתי מהשאלה ומהרצון להעמיק ולדייק.
לפני שאגש לביאור הפסוק עצמו, אני רוצה להקדים הקדמה קצרה. בספר תורה אור המבאר את ספר חידושי הגרי"ז על התורה, מובאים כמה הנהגות ומעשים לבית בריסק. כתוב שם שהיה פעם שר' חיים מבריסק אמר יסוד שיש לו השלכות על מספר סוגיות. אחד התלמידים הקשה על ר' חיים ממקום אחר. ר' חיים ענה שאמנם הוא לא חשב על הסתירה מהגמרא שהקשה התלמיד, אבל היסוד עדיין עומד בעיניו למרות הקושיא. לר' חיים לא הייתה בעיה להודיע באמצע שיעור שהוא טעה (וכפי שידוע הסיפור עם גדולי הדור שבאו לראות את שיעורו שם הקשה תלמיד על דבריו ור' חיים הפסיק את השיעור בעקבות הקושיא), אלא שלפעמים, גם כשיש יסוד אמיתי וברור, לא תמיד הדברים מסתדרים עם כל המקורות שיש. דוגמא מאוד טובה לכך הם דברי רש"י בשם חז"ל ש"אין נא אלא לשון בקשה", ואם נעבור על כל פסוק ופסוק בתנ"ך, יהיו מקומות שיהיה קשה לנו להבין את הפסו על פי יסוד זה. יתכן שזה בגלל קוצר דעתינו, וייתכן גם שיסוד מסוים איננו חייב בדיוק להסתדר עם מאה אחוז מהמקורות.
הקדמה שנייה חשובה היא שזה לגיטימי שתהיינה דעות שונות בין הפרשנים לגבי ביאורי מילים או עניינים בפסוקים - גם אם מדובר ביסודות. המלבי"ם עצמו הולך בשיטה ייחודית האומרת שאין מילים נרדפות, ורבים מהראשונים חלקו על דרך פרשנות זו. אלו ואלו דברי אלוקים חיים וצריך ללמוד (ולדעת) את כולם. מותר גם לגדול עולם כמו מרן הראי"ה קוק לחלוק על פרשן גדול כמו המלבי"ם. אגב, גדולי הדור בתקופתו של המלבי"ם רצו שבמקום לכתוב פירוש על התנ"ך, שיכתוב ספר הלכתי, כיוון שהוא היה גדול בכל תחומי התורה. המלבי" ראה שליחות גדולה בכתיבת פירושו על התנ"ך כדי לענות על שאלות רבות ששאלו המשכילים, והוא סבר שאם הוא לא יעשה את העבודה, לא יהיה מישהו אחר שיעשה זאת. אשרינו שזכינו שיש לנו גדולי עולם כמו המלבי"ם והרב קוק. אגב, בביאור ושננתם אנחנו מנסים, לא תמיד בהצלחה, להסביר את הדברים על פי הפרשנים השונים, הפרשנויות השונות ונקודות המוצא השונות שלהם.
לעצם ביאור הפסוק על פי הסברו של הרב קוק. ניתן לומר שהנביא אומר שגם הצד הרוחני וגם הצד החומרי יגיעו יבינו את המהות של התגלות השכינה.