תשובת הרב מנחם שחור
שלום וברכה. סליחה על העיכוב בתשובה בגלל תקלה טכנית.
נושא זה הוא חשוב ויסודי בלמוד נביאים אחרונים.
הרמב"ם כתב בסוף הלכות מלכים שנבואות הנביאים, אין לגביהן מסורת של תושבע"פ כיצד יתקיימו, ולכן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו.
אכן, נבואות רבות, היו בעלות פוטנציאל ישום בתקופות שונות ובאופנים שונים.
שתי הדוגמאות המרכזיות הן - נבואות חזקיהו ונבואות בית שני: שאכן יועדו בראשיתן לתקופת חזקיה. "בקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח".
אכן, חז"ל התלבטו בשאלה האם ניתן ליחס את נבואות חזקיה גם לעתיד לבוא, או שכבר התקיימו בימי חזקיה. דעת הלל (האמורא) "אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה".
אכן, חז"ל דוחים את דבריו בחריפות, בכלל נבואות נוספות, המראות שהגאולה השלמה עדיין לא התקיימה.
לגבי נבואות בית שני, התייחסו חז"ל בכמה מקומות לאפשרות שהיו מתקיימות במילואם בימי בית שני. בספר זכריה מוזכר כמה פעמים שקיום הנבואות בעת הזו תלוי ב"והיה אם שמוע תשמעו בקול ד' אלוקיכם".
רש"י, משתדל לבאר כל נבואה, באופן שבו היא התקיימה. ולכן תמצא בפרושי רשי לישעיה פרוש על פסוקים סמוכים, אחד מיוחס לתקופת אשור, אחד לתקופת החורבן ואחד לעתיד לבוא.
בשיטת רש"י בזה יש להאריך ואין כאן המקום.
עין למשל רש"י במלכים יח "והנותר מחרב יהוא ימית אלישע"- לא מצינו שהמית אלא 43 ילדים - הרי שביקש את באור הנבואה, לפי מה שידוע לנו על קיומה.
גם הרמב"ן עסק בשאלה אילו נבואות התקיימו ובאיזו תקופה. הן בפרושו לבחוקתי, הן בפרושו להאזינו והן בפולמוסו מול המומר פבלו. ניכר מאד שהרמבן בירר כל נבואה לגופה, אל מול דיוק בכתובים, והתתרחשוית שהיו במציאות.