האחדות כבסיס להשראת השכינה

שאלה גדולה בסדר כלי המקדש בפרשיות תרומה תצווה, היא מיקום מזבח הזהב, מזבח הקטורת. על אף שמיקומו בקודש, הוא מוזכר רק בסיום פרשת תצווה, במקום בלב פרשת תרומה. מדוע?

יש שראו בכך ערך פחוּת של מזבח הקטורת (ספורנו), יש שראו בכך ערך מעולה (רמב"ן). ניתן אולי להוסיף על בסיס דברי הרב קוק על הקטורת, שקטורת בארמית הוא מלשון 'קיטרא' כלומר קשר. ואכן הקטורת היא ייחודית בכך שהיא כוללת סממנים עם תכונות ניגודיות, כמו ריח טוב וסירחון, עזות ועדינות, והחידוש הוא שדווקא מהכתישה של כולם יחד יוצא ריח ניחוח לה'. יתכן לבאר שבמובן זה מזבח הקטורת בא בסוף המשכן, ללמד שהמשכן העשוי מפרטים רבים בעלי אופיים שונים, ואף ניגודיים, הוא משכן הרמוני ואורגני אחד. 'והיה המשכן אחד' (פרשת תרומה), אינו רק תיאור טכני, אלא תיאור מהותי.

הבסיס להשראת שכינה בפרט, במשפחה ובאומה, היא היכולת שלנו לחיות חיי אחדות אמתיים. להכיל פרטים רבים, אנשים מסוגים שונים, כוחות ניגודיים. ודווקא היכולת לכלול את כולם יחד, היא הבונה את השלמות העליונה של החיים. 'והיה המשכן אחד'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.