סוד ה'צעקה'

צרתם וכאבם של עם ישראל בשעבוד מצרים וזעקתם אל ה' שיצילם ממצוקתם כנאמר (שמות ב כג): "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה", נראית טבעית ופשוטה. כך גם תגובתו של הקב"ה לסבל זה, כנאמר (שמות ב כד, ג ז, ובפרשתנו ו ה) - " וישמע אלקים את נאקתם", "ואת צעקתם שמעתי... ואזכור את בריתי", נראית גם היא כתגובה טבעית לסבלם החומרי - הפיזי והנפשי, של ישראל וציפייתם לגאולה ממנו. וכדברי המלבי"ם (ספר הכרמל, ערך: צעק): "צעק - מציין הרמת קול שלא כרגיל, שצועקים בקול לתשועה על שבר ממשמש ובא".
אך מהתבוננות עמוקה יותר במהותה של הצעקה, אנו מגלים שאף על פי שהצעקה בצדה החיצוני היא תגובה לכאב חומרי ומעשה אגואיסטי של האדם כדי להינצל ממנו, בפנימיותה היא נובעת מהחיסרון האלקי שבמציאות וכמיהת האדם להשלמתו. כדברי הרב קוק (אוה"ק ג פז ): "אותם ניצוצות הקודש שהם משוקעים עדיין במעמקי תהום הרע, גורמים הם את ההכרח של הצעקה... יפה צעקה לאדם. וישנם צדיקים צועקים לה' מפני צרת העולם, מפני הירידה הכללית. צעקה זו נוהגת עד שיימלא העולם כולו תיקון ואורה, ויקוים 'אין יוצאת ואין צעקה ברחובותיה'. צעקת צדיקים הללו באה להם מהצער הגדול של העולם, צער השכינה בכלל הצועקת בחבליה כאיילה בעת לידתה...".
כך גם כתב ר' צדוק הכהן מלובלין, שייחס את הצעקה הפנימית ממעמקי הנשמה לקול השופר הנובע מחרדת הדין ומהצרות המתרגשות ובאות על ישראל במהלך הדורות (רסיסי לילה נ): "כי עניין קול השופר הוא צעקת הלב דבני ישראל להשם יתברך, קול בעלמא בלא חיתוך דיבור באותיות, רק כמשמיע קול המיה לבד מתוך המצר... וכל אחד מישראל, כאשר ירגיש חרדת הדין, מיד צועק לבו להשם יתברך, ואף אם יעברו עליהם (על ישראל) צרות רעות ורבות ר"ל, יתחילו לצעוק להשם יתברך, וזה מעיד על שורש לבם הנעלם... (ועל ידי זה) יבואו האובדים והנידחים, והם אותם שכבר נטמעו בין העמים, שלא ידח ממנו נידח, ששורש זרע ישראל אי אפשר להתהפך".
אם כן, אף על פי שהצעקה נראית לנו רעשנית וחיצונית ונובעת מכאב אישי חומרי, בעומקה חושפת היא את הקשר הפנימי אל ה', ואת הכמיהה להופעתו דווקא מתוך כל ההסתרים והמניעות.
כך גם כתב הרב חרל"פ (מעיני הישועה טז): "בסוף הימים, כשהגאולה עומדת לצאת מן ההעלם אל הגילוי, בוחלים (עם ישראל) בגלות, ואף שמבחוץ נראית בחילה זו כהה ומעורפלת (מתוקף הצרות והרצון לסלקן מאתנו) מבפנים היא כולה לה', כשמתוך הדאגה העמוקה על חילול כבוד שמו יתברך, אינם מוצאים מקום לעצמם, עד אשר יכונן וישים את ירושלים בחינת הקדושה היתרה תהילה בארץ".
הצעקה שצעקו בני ישראל בארץ מצרים מבטאת בעומקה את השאיפה הפנימית הגנוזה, לגלות את כבוד ה' בעולם

באדיבות ערוץ מאיר

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.