הקדמה: בזכות מה יזכה גוג לקבורה?
נאמר בפרקנו: "והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל, גי העֹברים קדמת הים וחֹסמת היא את העֹברים, וקברו שם את גוג ואת כל המונו, וקראו גיא המון גוג". (פסוק יא)
יש לשאול: בזכות מה יזכה גוג לקבורה?
א. הסבר רש"י
כתב רש"י: "מקום שיהא שם קבר להם, לפי שהוא מזרעו של יפת, שכיסה את ערות אביו, לפיכך זכה לקבורה".
לפי הפשט ישראל יקברו את גוג כדי לטהר את הארץ, כמו שאומר הפסוק הבא: "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ" (רד"ק). אבל חז"ל דרשו שיש טעם נוסף שגוג יזכה לקבורה, והוא, שאביו יפת כיסה את נח.
בפרשת נח, על הפסוק "ויקח שם ויפת את השמלה ופניהם אחֹרנית" (בראשית ט, כג), גם כן הביא רש"י מדרש זה, וכתב: "ויקח שם ויפת - אין כתיב כאן: 'ויקחו', אלא: 'ויקח', למד על שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת, לכך זכו בניו לטלית של ציצית, ויפת זכה לקבורה לבניו, שנאמר: 'אתן לגוג מקום שם קבר' (יחזקאל לט, יא). וחם, שבזה את אביו, נאמר בזרעו: 'כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש, נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת' וגו' (ישעיה כ, ד)".
כלומר: שם ויפת היו שותפים במעשה, ולכן גוג, מבניו של יפת, יזכה שכמו שהוא דאג שנח לא יתבזה, כך כבודו ישמר, והוא יקבר. אבל שם, שהתאמץ יותר, זכה לא רק שכבודו ישמר, אלא שבניו יקיימו מצוה בבגדיהם, והיא הציצית.
יש כאן חידוש גדול: ד' משלם שכר על מעשה טוב גם אחרי אלפי שנים!
ב. מקומות נוספים שבהם ד' משלם שכר על מעשה טוב גם אחרי אלפי שנים
עיקרון זה, שמעשה טוב חד פעמי, יכול להיות זכות שנשמרת לדורות, לימדנו רש"י במקומות נוספים:
- על הפסוק שאמר ד' למשה: "הלא אהרן אחיך הלוי, ידעתי כי דבר ידבר הוא, וגם הנה הוא יוצא לקראתך, וראך ושמח בלבו" (ד, יד), פירש רש"י: "וראך ושמח בלבו - לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה. ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב".
רש"י לא כתב שבגלל השמחה ששמח אהרן בגדולתו של משה, זכה אהרן להיות כהן גדול, אלא זכה אהרן לחשן הנתון על לבו. משמע שלולא השמחה הזו, אף על פי שהיה אהרן זוכה להיות כהן גדול, הוא לא היה זוכה לחשן, דהיינו שלכהן הגדול לא היו שמונה בגדים, אלא רק שבעה!
וכיצד היה נשאל אז הכהן הגדול? מן הסתם באפוד. אלא שלמעלת אהרון, ששמח בשמחת אחיו הצעיר ממנו שעולה עכשיו לגדולה, הוא זכה גם לחשן, ובלשון רש"י "עדי החשן" - תכשיט החשן. גם בפרשת תצוה (כח, ד) כתב רש"י: "חשן - תכשיט כנגד הלב". ובו היו שתים עשרה אבנים, ולא רק שתי אבנים כמו באפוד, ומתוך כך השאלה בד' נעשית בחשן, ולא באפוד.
- גם על קנאתו של פינחס על חטא זמרי בשטים כתב רש"י בפרשת שופטים על הפסוק: "וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם, מאת זֹבחי הזבח, אם שור אם שה, ונתן לכהן הזרֹע והלחיים והקבה" (דברים יח, ג): "דורשי רשומות היו אומרים: זרוע - תחת יד, שנאמר: 'ויקח רומח בידו' (במדבר כה, ז), לחיים - תחת תפילה, שנאמר: 'ויעמוד פינחס ויפלל' (תהלים קו, ל), והקבה - תחת 'האשה אל קבתה' (במדבר כה, ח)".
כלומר: בזכות מעשיו של פינחס זכו כל הכהנים לדורות לקבל זרוע לחיים וקיבה כמתנות כהונה (ועיין עוד בחולין פט ע"א ובמהרש"א וב"גליון הש"ס" שם).
יהי רצון שנזכה לעשות כל הזמן מעשים טובים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
