הנביא מביט על כל השתלשלות ההיסטוריה מקריעת ים סוף ומתן תורה לאורך כל הדורות עד הישועה השלימה שתבוא לאחר כלות שלטון המלכויות בעתיד. על פני הכיכר הגדול והרחב הזה ניתן להבין את תקופת שלטון המלכויות, לא כמהלך חריג הסותר לכאורה את כל משמעות ההשגחה המכוונת את צעדי ההיסטוריה, כי אם כפרק נוסף, כחוליה נוספת בבניין ההולך ונבנה על ידי גורל עם ישראל מיציאת מצרים. המלכויות "מגיעות" מבחינה היסטורית בדיוק בזמן המתאים והנכון, והן ממשיכות ומחזקות את כל האומר ההיסטורי של ההשגחה, למרות שמבחינת הראייה החיצונית הן אמנם התרחשות חדשה ושונה מכל מה שהיה מוכר עד כה.

מזמן כניסתו לארץ ישראל עם ישראל כל הזמן מתמודד ונאבק עם הגויים. יסוד הניגוד הוא תרבותי, והוא נעוץ ב"מתן תורה", כיון שהגויים בניגוד לישראל, לא רצו ולא היו מסוגלים כלל וכלל לקבל את התורה ולנהל את חיי הלאום שלהם לפי הדרכתה. בתקופה הראשונה עם ישראל נלחם בעזרת שופט משבט מסוים המזדמן לכל דור. אחר כך זוכה עם ישראל להתאחד כמלכות, וכך מתנהלים מאבקי התרבות הקשים והעמוקים דרך "הלכות והליכות המלכים ומלחמותיהם". בזמן חזקיהו המלך מהלך זה – של התגלות אור העולם אור קדושת התורה השוכנת בישראל דרך מאבקי מלכי ישראל – מגיע למיצויו וסיומו [הזמני]. כיון שהעולם עוד לא מוכשר למלך המשיח, מגיע פרק שלטון המלכויות. פרק זה מתברר  בהמשך הדורות, כפרק "ממשלת הצללים" של מלכות המשיח. בפועל שולט מלך רשע ומלכות רשע. אך הפחדים הנפשיים החרדה ואי השקט הדבקים כל כך בשלטון המלכויות, הולכים ומבררים כל הזמן יותר ויותר שהמלוכה היא אך לשם לבדו, והמלך הטבעי הפועל כבן חורין ומביא ברכה לעולם הוא מלך ישראל משיח השם. המלכויות מדרדרים את העולם והאנושיות לייאוש, לבהלה וחולשה הנוטלת את כל השמחה ואת הבטחון במתנת החיים. אולם ישראל, מסיים הנביא, מתחזקים מאד בנפשם ובאמונתם, עם ולמרות כל ייסוריהם. כי צדקת דרכם אינה מתערערת בכל חושך המלכויות. הארתם ושמחתם של ישראל נעוצה באור היום ההולך וקרב כאשר במקביל, כוחות הרשע ממצים את ניסיונותיהם הכושלות לנהל את העולם.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.