נאמר בפרק יב:

ט. "והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם.

י. ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים, והביטו אלי את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור.

יא. ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון.

יב. וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד.

יג. משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד, משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד.

יד. כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד".

יש לשאול: מהו מספד הדד רמון בבקעת מגדון? "הדד רמון" לא נמצא בשום מקום אחר בתנ"ך, וגם "בקעת מגדון" לא נמצאת בשום מקום אחר בתנ"ך!

נאמרו בכך שתי שיטות עיקריות: הסבר המפרשים על פי הפשט והסבר חז"ל.

א. הסבר המפרשים על פי הפשט

כתב רבי אברהם אבן עזרא: "כמספד הדדרימון - מספד אדם גדול היה בימים קדמונים.

בבקעת מגדון - ואנחנו לא ידענו כל הקורות".

כעין זה כתב גם הרד"ק: "הדדרימון בבקעת מגדון ידוע היה אצלם, ולא ראינו זכר מזה במקרא".

וכן כתב ה"מצודת דוד": "כמספד הדדרמון וגו' - מספד גדול מפורסם היה בימים קדמונים להדדרימון בבקעת מגדון".

לפי הפשטנים אכן איננו יודעים מי היה הדד רמון ומה בדיוק היה הספדו בבקעת מגדון.

ב. הסבר חז"ל

הסבר אחר כתב התרגום יונתן, ולפיו הנבואה מתיחסת לדברים ידועים.

כך כתב התרגום יונתן: "בעדנא ההיא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי, די קטל יתיה הדדרמון בר טברימון, וכמספד יאשיה בר אמון, די קטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגדון".

רש"י הביא את דברי התרגום יונתן והסבירם: "כמספד הדדרמון בבקעת מגדון - אין ענין הדדרימון בבקעת מגדון, אלא שני מספדות הן: כמספדא דאחאב בר עמרי, דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד, שנאמר: 'ויעבור הרנה במחנה' (מל"א כב, לו), והוא הספד.

וכמספדא דיאשיהו בר אמון, דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון, שנאמר: 'ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם' וגו' (דהי"ב לה, כה)".

כלומר: חז"ל הבינו שהנבואה מתיחסת לדברים ידועים, וכיון שלא מצאנו שום הספד להדדרמון בבקעת מגדון, הם הסבירו שהכוונה לשני הספדים שונים, שהאחד מתיחס להדדרמון, והשני מתיחס לבקעת מגדון.

אבל עדיין הדברים אינם פשוטים, כיון שכפי שאמרנו בכל התנ"ך לא נזכר "הדד רמון" ולא "בקעת מגדון"!

על כך ענו חז"ל שהדדרמון הוא בן הדד מלך ארם, וההספד אינו מתיחס להספד שהספידו אותו כאשר הוא מת, אלא להספד שהספידו את מי שהוא הרג, שהוא אחאב מלך ישראל.

מנין הבינו חז"ל שהדד רמון הוא בן הדד?

במקום אחד בתנ"ך מופיע "בן הדד בן טברמן", מלך ארם בתקופת אסא מלך יהודה, שמלך גם בזמנו של אחאב: "ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית ד' ואת אוצרות בית מלך המלך ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם" (מלכים א טו, יח), והבינו חז"ל שהדדרמון הוא בן הדד, שנוסף לשמו השם רמון, כשם שהיה שם זה אצל אביו. וזהו שרמז יונתן במה שכתב: "דקטל יתיה הדד רמון בן טברימון".

מה משמעות השם "רמון"?

נאמר בספר מלכים (ב ה, יח) שנעמן שר צבא ארם אמר לאלישע הנביא: "לדבר הזה יסלח ד' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה, והוא נשען על ידי, והשתחויתי בית רמן. בהשתחויתי בית רמן יסלח נא ד' לעבדך בדבר הזה".

פירש רש"י שם: "בית רמון - שם עבודת גלולים". והכוונה כמו שכתב ה"מצודת ציון" שם: "בית רמון - בית עבודת גלולים, ששמה רמון". ואם כן בשם "טברימון" מצורף שם העבודה הזרה שהוא עבד, וכן הסבירו חז"ל את משמעות השם "הדדרמון".

ו"בקעת מגדון" היא "בקעת מגדו" הנזכרת במות יאשיהו בדברי הימים (ב לה, כב).

ג. מדוע הסבירו חז"ל שהכוונה למספדים של אחאב ושל יאשיהו

כתב המהרש"א בחידושי אגדות למסכת מועד קטן (כח ע"ב): "וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטיל וכו'. ונראה הא דמדמה את המספד שיהיה לעתיד בירושלים למספד דאחאב ויאשיהו, לפי מה שמפורש פרק החליל שהמספד בירושלים יהיה לעתיד על משיח בן יוסף שיהיה נהרג, או על יצר הרע שיהיה נהרג, והוא מספד על היחיד, כמו שנאמר: 'וספדו עליו כמספד על היחיד' וגו', ודומה לזה היה במספד דאחאב, שלא נהרג רק הוא, כמו שנאמר: 'ומלך ארם צוה וגו' לא תלחמו את קטן ואת גדול, כי אם את מלך ישראל לבדו' (מל"א כב, לא). וכן ביאשיהו, דכתיב: 'וילך המלך יאשיהו לקראתו, וימיתהו במגידו בראותו אותו' (מל"ב כג, כט), ובדברי הימים (ב לה, כג): 'ויורו המורים למלך יאשיהו' , שנראה שלא נהרג רק הוא, כדכתיב: 'ויקונן ירמיהו על יאשיהו' (שם, כה)".

ד. דיון בהסבר חז"ל

דברי התרגום יונתן הובאו בגמרא במסכת מגילה (ג ע"א) ושאל עליהם ה"טורי אבן" שם: "קשה לי הא גבי נעמן שר צבא מלך ארם כתוב: 'כי בו נתן ד' תשועה לארם' (מל"ב ה, א), ופירש רש"י: שהרג לאחאב. וכאן קאמר שהדדרימון הרג אותו"!

ענה על כך ה"שפת אמת" שם שלא קשה כלל, כיון שהמלחמה מתיחסת אל המלך, והוא בן הדד בן טברימון הנזכר במלכים עיין שם, ושם הדדרימון הוא כינוי לבן הדד, והיו לו שני שמות, ונעמן היה עבדו.

סיום

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בהתקיימות כל דברי נבואות הנחמה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.