הכלל: אין להיכנס אל הקודש

לאחר שבני אהרון מתו ברגע השראת השכינה לישראל, נמצאים כל ישראל (ואיתם לומד התורה בפרשת שמיני) במצוקה. הם ראו שהשכינה מחייבת מוות של הגדולים ביותר שנכנסו אל הקודש, וזו שאלת השאלות – האם בכלל ניתן לבוא אל הקודש? אם גדולים אלה מתו מי לא ימות? תחילה ביארה התורה את תורת הטהרה בכדי להשריש את סדרי הזהירות בביאה אל המקדש. לאחר בירור כללי זה, בפרשתנו התורה חוזרת אל השאלה המרכזית – האם וכיצד ניתן להיכנס לקודש הקודשים וכיצד עושים זאת. התשובה העקרונית של התורה לכך היא שככלל לא ניתן להיכנס אל הקודש. נדב ואביהו ביטאו ציפייה שיש בעם להיכנס אל בית ה' ולפגוש את המלך במלאכתו. אך מותם בירר כי אין מקום לכך. כעת פרשת אחרי מות פותחת בהגדרה עקרונית: ככלל, אפילו הכהן הגדול איננו רשאי להיכנס אל הקודש: "אל יבוא אהרון בכל עת אל הקודש".

איסור הכניסה אל הקודש הוא המשך טבעי של הרחקת בני אנוש מן השכינה שהופיעה בסוף חומש שמות. שם התברר שכאשר יורדת השכינה למקדש, מופיע ענן המונע אפילו ממשה להיכנס אל הקודש - "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". בפרשת אחרי מות חוזרת ועולה ההגבלה – נדב ואביהו מתים, ואז אומרת התורה שלא ניתן לבוא אל הקודש. ואכן, רש"י בתחילת אחרי מות מצביע על הקשר בין איסור הכניסה לבין ענן ה' השורה במשכן: "כי בענן אראה - כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני. ולפי שגלוי שכינתי שם, יזהר שלא ירגיל לבא".

ההיתר לבוא אל הקודש בענן

רק לאחר האיסור העקרוני להיכנס אל הקודש, מודיעה התורה כי יש אפשרות מיוחדת וחריגה, להיכנס אל הקודש אחת בשנה. מהו הדבר המאפשר לכהן להיכנס לקודש? באופן מפתיע ביותר – המתיר להיכנס הוא הענן. כאמור לעיל, ענן השכינה הוא שמנע ממשה ומשאר בני האדם להיכנס לקודש. אך יש ענן הפועל פעולה הפוכה ומתיר זאת. כך מבאר זאת רש"י (שם) בפירושו השני: "'כי בענן אראה על הכפורת' - ...ומדרשו לא יבא כי אם בענן הקטרת ביום הכיפורים". ואכן, כך אומרת התורה בהמשך הפסוקים: "וכיסה ענן הקטורת את הכפורת ולא ימות".

מתברר שיש קשר בין שני העננים – לענן הקטורת יש אפשרות לפתוח את הכניסה החסומה בדרך כלל באמצעות ענן השכינה. כיצד פועל ענן הקטורת להתיר את הכניסה אחת בשנה? התורה מציינת שהענן מכסה את הכפורת ובכך מגן על הכהן הגדול ממיתה - "וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת" (יג). וכך מבאר ר' יוסף בכור שור: "וכסה ענן הקטורת. שלא יזונו עיניו כל כך מבית קודשי הקדשים". וכן החזקוני: "שהרי נאמר למעלה כי בענן אראה על הכפורת וכדי שלא להסתכל בשכינה כדכתיב כי לא יראני האדם וחי, צריך להחשיך את הבית תחלה בנתינת הקטרת זהו שנאמר וכסה ענן הקטרת את הכפרת ואחר כך יביא את הדמים שם". כלומר ענן הקטורת בעצם מהווה חוסם ומונע של קרבת יתר אל השכינה. באופן נפלא, פעולת ענן הקטורת דווקא דומה לפעולת ענן השכינה – כשם שענן השכינה מנע מבני אנוש להיכנס, ענן הקטורת מהווה אמצעי של הכהן הנכנס עצמו, להיכנס תוך הימנעות מקרבת יתר לשכינה שבארון.

ישנה אחדות פלאית ועליונה בין תפקידה הרגיל של הקטורת – המעלה ריח ניחוח לפני ה' לבין תפקידה הייחודי ביום הכיפורים – ליצור את הענן המסתיר והמבדיל. אין מדובר בסתם חומר של חלקיקי ענן שיסתירו את הקודש מן האדם. מדובר ביצירת ענן עליון של קטורת – ענן שהוא הוא כבוד ה' ונכון לומר עליו עצמו – 'כי בענן אראה על הכפורת' בדומה לענן שירד על הר סיני.

תפקיד הקטורת בדרך כלל הוא הריח שהיא מפיצה. אך ביום כיפור מתאחד הריח, הרוחני באופן יחסי, עם הרובד המוגשם ביותר של הקטורת – הענן והערפל שהיא יוצרת. עליונות הקטורת המבסמת תמיד את המקדש יוצרת מעטפת של ענן סביב הכהן הגדול המעלה אותו ויוצרת בו יכולת לעמוד ולחיות במכון השכינה.

מתברר כי הענן יבוא תמיד עם השכינה. הענן הוא החוצץ המציל את בן האנוש מפני גילוי גדול מדי של הקב"ה. בסוף חומש שמות הופיע הענן בעצמו. כעת אומרת התורה שכאשר ישראל מורשים להיכנס אל שיא המקדש, עליהם להביא בעצמם ענן מיוחד שמתכונתו להעמיד את הכהן, הנציג שלהם, במעמד הנכון ביחס לקודש, גם כאשר הוא נכנס ועומד בקודש פנימה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.