{א} וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם  לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו: {ב} וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים  לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: {ג} וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי  וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת-הַחֲלֽוֹם: {ד} וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית  מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א (לעבדיך) לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא:המלך לעולמים יחיה אמור את החלום לעבדיך ואת פתרונו נודיע {ה} עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר  (לכשדיא) לְכַשְׂדָּאֵ֔י מִלְּתָ֖א מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֙נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן:ענה המלך ואמר לכשדים הענין הלך ממני אם לא תודיעו לי את החלום ואת פתרונו ינתחו אתכם לנתחים ובתיכם יהפכו לחרבות / לאשפה {ו} וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֹ֔ן  מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן-קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֹֽנִי:ואם את החלום ופתרונו תודיעו מתנות וגדולה וכבוד גדול תקבלו מלפני כי אם החלום ופתרונו תודיעוני {ז} עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת  וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה:ענו פעם שניה את אותו ענין ואמרו המלך החלום יאמר [כשתזכר] לעבדיך ואז נאמר את פתרונו {ח} עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר  מִן-יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל-קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא:ענה המלך ואמר באמת יודע אני שזמן אתם קונים אחר שראיתם שנשכח ממני הדבר {ט} דִּ֣י הֵן-חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי  חֲדָה-הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ (הזמנתון) הִזְדְּמִנְתּוּן֙ לְמֵאמַ֣ר קָֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְֽאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי:אשר אם את החלום לא תודיעוני אחת היא דתכם ודבר כוזב ומושחת התכוונתם לומר לפני עד שיעבור הזמן לכן את החלום תאמרו לי ואדע שאת פתרונו תודיעו לי {י} עֲנ֨וֹ (כשדיא) כַשְׂדָּאֵ֤י קֳדָם-מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא-אִיתַ֤י אֲנָשׁ֙ עַל-יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה  כָּל-קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל-מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל-חַרְטֹּ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי: ענו הכשדים לפני המלך ואמרו אין אדם ביבשה שיוכל להגיד את דבר המלך כמו שתראה שכל מלך גדול ומושל דבר כזה לא שאל אף חרטום אשף וכשדי {יא} וּמִלְּתָ֨א דִֽי-מַלְכָּ֤ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה וְאָחֳרָן֙ לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם-בִּשְׂרָ֖א לָ֥א אִיתֽוֹהִי: והדבר שהמלך מבקש כבד  ואין מי שיגיד אותו לפני המלך כי אם האלקים שאינו מופיע בבשר {יב} כָּל-קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא  וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל: כיון שכן המלך זעף וקצף מאוד ופקד להאביד את כל חכמי בבל {יג} וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת  וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה: ויצא החוק והחכמים נהרגים ונדרשו דניאל וחבריו להריגה (פ) {יד} בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם  לְאַרְי֕וֹךְ רַב-טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל: אז דניאל בקש עצה והבנת האינטרס מאריוך שר הטבחים של המלך אשר יצא להרוג את חכמי בבל  {טו} עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א  דִֽי-מַלְכָּ֔א עַל-מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה  מִן-קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל:ענה ואמר לאריוך המושל מטעם המלך על מה יצא חוק כל כך עז מלפני המלך אז הודיע אריוך את הדבר לדניאל  {טז} וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן-מַלְכָּ֑א דִּ֚י זְמָ֣ן יִנְתֵּן-לֵ֔הּ  וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא: ודניאל נכנס ובקש מן המלך אשר זמן ידוע ינתן לו ואת הפתרון יגיד למלך (פ) {יז} אֱדַ֥יִן דָּֽנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל  וְ֠לַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע: אז הלך דניאל לביתו ולחנניה מישאל ועזריה חבריו הודיע את הדבר {יח} וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן-קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל-רָזָ֖ה דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֹֽבְדוּן֙ דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם-שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל: ושיבקשו רחמים מלפני אלקי השמים על הסוד הזה  כדי שלא יאבדו דניאל וחבריו עם שאר חכמי בבל {יט} אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי-לֵילְיָ֖א רָזָ֣ה גֲלִ֑י אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא: ואז התגלה הסוד לדניאל בחזון הלילה  ודניאל ברך לאלקי השמים {כ} עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי-אֱלָהָא֙ מְבָרַ֔ךְ מִן-עָלְמָ֖א וְעַ֣ד-עָלְמָ֑א  דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ-הִֽיא: ענה דניאל ואמר יהיה שם האלקים מבורך מן העולם ועד העולם אשר החכמה והגבורה שלו היא {כא} וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה: והוא משנה עיתים ומועדים  מסיר מלכים ומקים מלכים נותן חכמה לחכמים ומדע ליודעי בינה {כב} ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א  (ונהירא) וּנְהוֹרָ֖א עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא: והוא מגלה עמוקות ונסתרות יודע מה שיש בחושך והאור שורה עמו {כג} לָ֣ךְ | אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א  יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֙נִי֙ דִּֽי-בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי-מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא: לך אלקי אבותי מודה ומשבח אני על שחכמה וגבורה נתת לי וכעת הודעתני את אשר בקשנו ממך במה שדבר המלך הודעתנו  {כד} כָּל-קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל-אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל  אֲזַ֣ל | וְכֵ֣ן אֲמַר-לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל-תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא: ובזאת בא דניאל אל אריוך אשר מינה המלך להאביד את חכמי בבל הלך אליו וכך אמר לו אל תאבד את חכמי בבל הביאני לפני המלך ואת הפתרון אודיע למלך  (ס) {כה} אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר-לֵ֗הּ דִּֽי-הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן-בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע: אז אריוך הבהיל את דניאל לפני המלך וכך אמר לו אשר מצאתי איש מבני גלות יהודה שאת הפתרון יודיע למלך   {כו} עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר (האיתיך) הַֽאִיתָ֣ךְ כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי-חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ : ענה המלך ואמר לדניאל אשר שמו בלטשאצר הישך יכול להודיעני את החלום אשר חזיתי ופתרונו {כז} עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָה֙ דִּֽי-מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין  יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא: ענה דניאל לפני המלך ואמר הסוד שהמלך מבקש לדעתו לא יכולים חכמים אשפים חרטומים ומכשפים להודיעו למלך  {כח} בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א  חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל-מִשְׁכְּבָ֖ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא: אולם יש א-לוה בשמים מגלה סודות והודיע למלך נבוכדנצר מה שיהיה באחרית הימים [וזה הוא] חלומך וחזיון ראשך על משכבך [זה הוא] (פ) {כט} (אנתה) אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙  עַל-מִשְׁכְּבָ֣ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה-דִ֥י לֶהֱוֵֽא:אתה המלך הלכת לישון מתוך מחשבות מה יהיה אחרי הימים האלה ומגלה הסודות הודיע לך מה שיהיה {ל} וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחָכְמָה֙ דִּֽי-אִיתַ֥י בִּי֙ מִן-כָּל-חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י  לָהֵ֗ן עַל-דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע: ואני לא בחכמה שיש בי מכל חי נגלה לי סוד זה אלא על דבר שיודיעו הפתרון למלך ותדע מחשבות לבך {לא} (אנתה) אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֙יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִּכֵּ֥ן רַ֛ב  וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל: אתה המלך חוזה היית ודימית פסל אחד גדול והפסל הזה נכבד והודו יותר מהרגיל עומד למולך ותוארו נורא  {לב} ה֣וּא צַלְמָ֗א  רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי-דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ: והפסל ההוא [הוא הפסל ש] ראשו של זהב טוב חזהו וזרועותיו של כסף בטנו וירכיו של נחושת {לג} שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי  (מנהון) מִנְּהֵין֙ דִּ֣י פַרְזֶ֔ל (ומנהון) וּמִנְּהֵ֖ין דִּ֥י חֲסַֽף: שוקיו של ברזל כפות רגליו מהם של ברזל ומהם של חרש {לד} חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ  עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי-לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל-רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן: וחוזה היית עד אשר נחצבה והורמה אבן לא בידיים והכתה את הפסל על אצבעות רגליו העשויות ברזל וחרס ונתצה אותם {לה} בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן-אִדְּרֵי-קַ֔יִט  וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א  וְכָל-אֲתַ֖ר לָא-הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א | דִּֽי-מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל-אַרְעָֽא: ואז נטחנו כאחד הברזל החרש הנחושת הכסף והזהב והיו כמוץ מגרנות הקיץ ונשאה אותם הרוח וכל מקום לא נמצא להם והאבן שהכתה את הפסל היתה להר גדול ומלאה את כל הארץ {לו} דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א  וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם-מַלְכָּֽא: זה החלום ופתרונו נאמר לפני המלך {לז} (אנתה) אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א  וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב-לָֽךְ: אתה המלך מלך המלכים אשר אלקי השמים נתן לך את המלכות הכח הגבורה והכבוד   {לח} וּבְכָל-דִּ֣י (דארין) דָֽיְרִ֣ין  בְּֽנֵי-אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף-שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן (אנתה)-אַנְתְּ-ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא: וכל מקום אשר שוכנים בני האדם חיות השדה ועוף השמים נתן בידך והמשילך על כולם אתה הוא ראש הזהב {לט} וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י אֲרַ֣עא  מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ (תליתיא) תְלִיתָאָ֤ה אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל-אַרְעָֽא: ואחריך תקום מלכות שפלה ממך ומלכות שלישית אחרת של הנחושת אשר תמשול בכל הארץ  {מ} וּמַלְכוּ֙ (רביעיה) רְבִ֣יעָאָ֔ה תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל-קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙  כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי-מְרָעַ֥ע כָּל-אִלֵּ֖ין תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ: והמלכות הרביעית תהיה חזקה כברזל כדרך שהברזל טוחן ומפזר הכל וכברזל השובר את כל אלו תטחן ותשבור  {מא} וְדִֽי-חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א (מנהון) מִנְּהֵ֞ן חֲסַ֤ף דִּֽי-פֶחָר֙  (ומנהון) וּמִנְּהֵ֣ין פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן-נִצְבְּתָ֥א דִ֥י פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא-בַ֑הּ כָּל-קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא: ואשר חזית כפות הרגליים והאצבעות מהם חרש היוצר ומהם ברזל מלכות חלוקה תהיה ויהיה בה מחוזק הברזל כמו שחזית ברזל מעורב בחרש הטיט  {מב} וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א (מנהון) מִנְּהֵ֥ין פַּרְזֶ֖ל (ומנהון) וּמִנְּהֵ֣ין חֲסַ֑ף מִן-קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙  תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה: ואצבעות הרגליים מהם ברזל ומהם חרש מקצה המלכות תהיה חזקה וממנה תהיה שבירה  {מג} (די) וְדִ֣י חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א  מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֹן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא-לֶהֱוֹ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם-דְּנָ֑ה הֵֽא-כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם-חַסְפָּֽא: ומה שראית ברזל מעורב בחרש הטיט מתערבים יהיו עם זרע אנשים ולא יהיו דבקים זה עם זה כמו שברזל לא מתרכב עם החרש {מד} וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן  יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל-אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא: ובימיהם של המלכים ההם יקים אלקי השמים מלכות שלעולמים לא תשחת ומלכותה לעם אחר לא תעזב תרסק ותאבד את כל המלכויות האלו והיא תקום לעולמים {מה} כָּל-קֳבֵ֣ל דִּֽי-חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי-לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֶּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א  וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ: כנגד מה שראית שמההר נחצבה והורמה אבן שלא בידיים וטחנה את הברזל הנחושת החרש הכסף והזהב הא-ל הגדול הודיע למלך מה שיהיה אחרי הזמן הזה והחלום אמת ונאמן פתרונו (פ) {מו} בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל-אַנְפּ֔וֹהִי  וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ: אז המלך נבוכדנצר נפל על פניו והשתחוה לדניאל ומנחה וקרבנות רצה להקריב לפניו {מז} עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל  וְאָמַ֗ר מִן-קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥ה דְנָֽה: ענה המלך לדניאל ואמר אמת שאלקיכם הוא אלקי האלקים ואדון המלכים ומגלה נסתרות שהרי יכולת לגלות את הסוד הזה {מח} אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י  וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב-לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל-מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַב-סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל-חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל: אז המלך גידל את דניאל ומתנות נכבדות ורבות נתן לו והמשילו על כל מדינת בבל ושר סגנים על כל חכמי בבל {מט} וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן-מַלְכָּ֔א  וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא: ודניאל שאל מן המלך ומינה על מלאכת מדינת בבל את שדרך מישך ועבד נגו ודניאל בשער המלך (פ)

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.