הקדמה

אחז מלך יהודה היה ממלכי יהודה הרשעים. בספר מלכים מתוארים מעשיו הרעים באריכות, ובספר דברי הימים מתוארים בהרחבה העונשים שהוא נענש.

א. תיאור מעשי אחז הראשונים בספר מלכים

כך כתוב בפרקנו:

א. "בן עשרים שנה אחז במלכו, ושש עשרה שנה מלך בירושלם, ולא עשה הישר בעיני ד' כדויד אביו.

ב. וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים.

ג. והוא הקטיר בגיא בן הנם, וַיַבְעֵר את בניו באש כתֹעבות הגוים אשר הֹריש ד' מפני בני ישראל.

ד. וַיְזַבֵּח וַיְקַטֵר בבמות ועל הגבעות, ותחת כל עץ רענן".

1. שאלת האלשיך הקדוש

על פסוקים אלו יש לשאול: כיצד אמר הנביא: "ולא עשה הישר בעיני ד' אלקיו כדוד אביו"? שמשמע שהוא היה קרוב בצדקותו לדוד, רק לא כמוהו, והרי אחז היה רשע מרושע, כמו שמפורש בפסוקים הבאים: "וילך בדרך מלכי ישראל, וגם מסכות עשה לבעלים. והוא הקטיר בגיא בן הנם, וַיַבְעֵר את בניו באש כתֹעבות הגוים אשר הֹריש ד' מפני בני ישראל. וַיְזַבֵּח וַיְקַטֵר בבמות ועל הגבעות, ותחת כל עץ רענן". ולא התקרב כלל לדוד!

אכן שאל שאלה זו האלשיך הקדוש בפירושו לספר מלכים (ב פרק ט"ז), ועוד הוסיף: "ולא עוד אלא שמכנה עליו אלקותו יתברך, שאומר: 'בעיני ד' אלקיו' אחר עשותו את כל התועבות!

ואפילו את חזקיהו בנו מסר ביד הכומרים לשרפו לעבודת אלילים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, לולי ד' עמו, שמשחתו אמו בדם סלמנדרא ולא נשרף (סנהדרין סג ע"ב)"!

2. תשובת האלשיך הקדוש

ענה על כך האלשיך הקדוש: "אפשר לומר, כי סיפר הכתוב איך נמשך מרעה אל רעה בהדרגה, כי בתחילה לא היתה רשעתו כי אם ש'לא עשה הישר בעיני ד' אלקיו כדוד אביו', אך קצת יושר עשה, ועדיין 'ד' אלקיו' יקרא. אך מאשר לא היה יושרו שלם, נמשך כי: 'וילך בדרכי מלכי ישראל', הם חטאת ירבעם, ומזה נמשך יותר, עד כי: 'גם את בנו העביר באש' וכו'".

אם כן הנביא מתאר את ההדרגה במעשיו הרעים של אחז.

ב. תיאור מלחמות רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו באחז בספר מלכים ובספר דברי הימים

נאמר בהמשך הפרק בספר מלכים (ב טז, ה): "אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה, ויצרו על  אחז, ולא יכלו להלחם".

לעומת זאת נאמר בפרקנו:

ה. "ויתנהו ד' אלקיו ביד מלך ארם ויכו בו, וַיִשְבּוּ ממנו שביה גדולה, ויביאו דרמשק. וגם ביד מלך ישראל נִתן ויך בו מכה גדולה.

ו. ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד, הכל בני חיל, בעזבם את ד' אלקי אבותם.

ז. ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך, ואת עזריקם נגיד הבית, ואת אלקנה משנה המלך.

ח. וַיִשְבּוּ בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות, וגם שלל רב בזזו מהם, ויביאו את השלל לשֹמרון".

1. שאלת האלשיך הקדוש

על פסוקים אלו שאל האלשיך הקדוש בספר מלכים: "איך יאמר פה: 'אז יעלה רצין מלך ארם ופקח כו' ויצרו על אחז, ולא יכלו להלחם'?

והנה בדברי הימים הוא אומר: 'ויתנהו ד' אלקיו ביד ארם, ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה, ויביאו דרמשק. וגם ביד ישראל נתן ויך בו מכה גדולה, ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד, הכל בני חיל, בעזבם את ד' אלקי אבותם. ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך וגו', וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב'"!

2. תשובת האלשיך הקדוש

ענה על כך האלשיך הקדוש: "אפשר לומר, כי מה שאומר פה: 'ולא יכלו להלחם', לא שלא הרגו וישבו שבי, כי אם שלא יכלו לכבוש את העיר. ועד ממהר לזה ישעיה הנביא שאמר: 'ויהי בימי אחז כו' עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו ירושלים למלחמה עליה, ולא יכול להלחם עליה' (ז, א). הנה פורש כי מה שלא יכלו הוא 'עליה', אך לא על העם, והוא כי המה אמרו: 'נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענה אלינו, ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל' (שם, ו)".

כלומר: אמנם הכו רצין ופקח את אחז מכות גדולות, אבל מה שכתוב בספר מלכים הכוונה היא שהם לא הצליחו לכבוש את ירושלים.

3. שאלה נוספת של האלשיך הקדוש

המשיך האלשיך הקדוש ושאל: "אך עדיין נשאר קושי: למה העלימו פה כל הרעה אשר עשו [רצין מלך ארם ופקח מלך ישראל] וכל אשר בא אל העם, והשמיטו?".

4. תשובת האלשיך הקדוש

ענה על כך האלשיך הקדוש: "ואפשר כי בספר זה חשו על הכבוד אשר לו פנים ואחור, יותם מקדם וחזקיה מאחור. אך בדברי הימים אינו משמיט, כי על כן נקרא 'דברי הימים'".

כלומר: משום כבודם של יותם אביו של אחז, וחזקיהו בנו של אחז, העלים הנביא את כל הצרות שעברו על אחז ועל יהודה.

5. חיזוק לתשובת האלשיך הקדוש

נאמר בספר ישעיהו בתחילת פרק ז':

א. "ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה, עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה, ולא יכל להלחם עליה.

ב. וַיֻגַד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים, וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני  רוח".

שאל על כך רש"י: "ויהי בימי אחז [בן יותם בן עזיהו] - מה ראה הכתוב לייחסו [לאביו ולסבו]?

אלא מפני שסופו של הכתוב לומר: 'ולא יכול להלחם עליה', ולמדך שזכות אבות עמדה לו.

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: 'ווי, מי הוא זה? שמלך רשע זה'!

אמר להם: 'בן יותם הוא, בן עוזיהו הוא, אבותיו היו צדיקים, לפיכך אי אפשי לפשוט ידי בו'.

הדא הוא: 'ולא יכול להלחם עליה' - מפני זכות אבותיו (בבראשית רבה סג, א)".

הוסיף הרד"ק: "ולא יכול - רצין, כי הוא היה עיקר המלחמה, והוא הביא עמו פקח, וכן אמר: 'עלה רצין', נראה כי הוא העיקר. ואמר: 'ולא יכול לו' לא מפני חוזק יהודה וירושלם, שהרי הם פחדו שלא יכבשו ירושלם, שנאמר: 'וינע לבבו ולבב עמו', אלא 'ולא יכול' - כי לא רצה הא-ל לתת את ירושלם ביד אויב, כי זכות היתה עומדת להם עדיין. כמו שאמר גם בימי חזקיהו: 'למעני ולמען דוד עבדי', עד עת בא עִתה, וחרבה על ידי נבוכדנצר".

ואחר כך הביא הרד"ק את המדרש שהביא רש"י.

למדנו מכאן כמה מועילה זכות הצדיקים לבניהם, גם שבניהם לא יענשו, ואפילו שגנותם לא תכתב. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה והמצוה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.