תשובת הרב יוסף שילר

שלום

בנתיים לא מצאתי התייחסות ישירה לשאלה זו ולכן קשה לענות עליה, כיוון שכל הסבר צריך להתאים לכל אלפי המקומות בהם נזכר עם ישראל בתנ"ך, ובכל זאת ננסה לענות לפי המשמעות הלשונית ועוד.

בקצרה: נראה ש'עם ישראל' זהו הכלל-העם כגוף אחד ו'בני ישראל' אלו הפרטים שמרכיבים את הכלל. וכן נראה ש'עם ישראל' זו האחדות מצד עצם ההשתייכות של כל אחד מישראל לעם ו'עדת ישראל' זו האחדות מצד מטרה או פעולה כלשהי שנעשית ע"י כולם.

בהרחבה:

א. קודם כל אפשר לצרף לשאלה את הביטוי 'קהל ישראל' ואולי גם את הביטוי 'גוי' שנאמר ביחס לעם ישראל כגון "הגוי הגדול הזה".

ב. אפשר לכלול את השאלה הזו עם השאלה על כל המילים הנרדפות בתנ"ך- האם יש משמעות לכך שהנבואה משתמשת פעם במילה זו ופעם במלה זו? בספרי הנביאים ישנה מחלוקת עקבית בין הפרשנים בשאלה זו. הראב"ע הרד"ק והמצודות מפרשים את כל המילים הנרדפות באותו אופן. בלשון הרד"ק: 'כפל הדבר במילים שונות'. השימוש במילים שונות מתפרש על ידם רק לצורך 'יופי המליצה'. לעומתם המלבי"ם והגר"א מבחינים בין המילים ומפרשים את ההבדל הדק שביניהם.

אמנם ייתכן שגם בעלי השיטה הראשונה יודו שבתורה אין זה כך כיוון שהיא נכתבה מפי ה' באופן יותר ישיר, וודאי יש לדייק יותר בכל מילה ובכל אות שבה. וכן יש להבדיל בין מילים נרדפות בעלמא לבין מושג יסודי כמו עם ישראל.

ג. באופן כללי יש לומר שהמושג 'עם ישראל' הוא דבר גדול ורחב והוא קיים בכמה רובדים שונים של מציאות. אפשר להתייחס לעם ישראל כפי שהוא מופיע בהווה, אפשר להתייחס אל כל רצף הדורות שהיו ושיהיו בישראל ואפשר להתייחס ל'נשמת ישראל' כלומר למהות הפנימית של ישראל. לכן ייתכן ששמות שונים מתייחסים לרובדים שונים של עם ישראל.

ד. הביטוי 'עם ישראל' כמעט ולא מופיע בצורה זו בתנ"ך (מופיע יותר בשייכות- עמי ישראל/ עמך ישראל). במספר מקומות הוא מופיע כניגוד ליהודה בשל החלוקה שנוצרה בהתפלגות הממלכה. וכן הוא מופיע מעט בספר עזרא. בדרך כלל ישראל נקראים פשוט 'ישראל'. אומנם הביטוי 'עם' נאמר הרבה ביחס לישראל והוא מתפרש כפשוטו כמו (להבדיל) שאר העמים. כך גם הביטוי 'גוי' אלא שהוא מציין מדרגה יותר נמוכה של ישראל.

השם 'בני ישראל' הוא השם המקורי של ישראל עוד לפני שהיו לעם. בני יעקב- אבות השבטים- נקראו 'בני ישראל' כיוון שהיו בניו של יעקב-ישראל. כיוון שכל עם ישראל הם צאצאיו של יעקב-ישראל נקראים כולם 'בני ישראל'. אם כן שם זה מתייחס לכל הפרטים שכלולים בעם ישראל לעומת השם 'עם ישראל' שמתייחס לכלל כיחידה אחת. לכן ביחס ל'ישראל' או 'עם ישראל' יבואו פעלים בלשון יחיד כגון "ויחן שם ישראל", וביחס ל'בני ישראל יבואו תמיד פעלים בלשון רבים כגון "ויבואו בני ישראל".

השם 'עדה' הוא מלשון התוועדות כדברי משה לקרח: "אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ". התוועדות היא התכנסות לשם מטרה מסוימת. לפי זה נראה לומר שהשם 'עדת ישראל' מדבר על מצב שבו ישנה מטרה או פעולה שמאחדת את ישראל לעומת השם 'עם ישראל' שמציין את האחדות של ישראל מעצם היותם שייכים לאומה אחת. למשל לגבי קורבן הפסח נאמר "כל עדת ישראל יעשו אותו" כיוון שכולם מחויבים בקרבן זה וכולם מתכנסים ומתוועדים למטרה זו. כך גם הביטוי 'קהל ישראל' משמעותו התכנסות "ובהקהיל את הקהל".