תשובת הרב איתן שנדורפי
בס"ד
לשואל היקר שלום רב
כך אמרו חז"ל במכילתא דרבי ישמעאל בפרשת בשלח (מסכתא דשירה פרשה ז) על הפסוק "אמר אויב: ארדֹף, אשיג, אחלק שלל, תמלאמו נפשי, אריק חרבי, תורישמו ידי" (שמות טו, ט):
"'אמר אויב' - זה היה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן? שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
כיוצא בו: 'ויהי ביום השמיני קרא משה' (ויקרא ט, א) - זו היתה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן? שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
כיוצא בו: 'בשנת מות המלך עזיהו' וגו' (ישעיה ו, א) - זה היה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
כיוצא בו: 'בן אדם עמוד על רגליך' (יחזקאל ב, א), ויש אומרים: 'בן אדם חוד חידה' (יחזקאל יז, ב) - זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
כיוצא בו: 'הלוך וקראת באזני ירושלים' וגו' (ירמיהו ב, ב) - זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? מפני שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
כיוצא בו: 'גפן בוקק ישראל' (הושע י, א) - זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
כיוצא בו: 'אני קהלת הייתי מלך בירושלם' (קהלת א, יב) - זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה".
רואים במכילתא דוגמאות לא רק מהתורה, אלא גם מהנביאים ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל והושע, וכן מהכתובים בקהלת.
יש לציין שבמדרש קהלת רבה (א, א, יב) גם כן אמרו כמו במכילתא, והביאו עוד מקורות נוספים.
כמו כן יש להוסיף את מה שאמרו במדרש סדר עולם רבה (פי"ב) שהפרשיות שבסוף ספר שופטים - פסל מיכה ופילגש בגבעה - היו בתחילת תקופת השופטים.
ורש"י הביא את הדברים בשופטים יז, א; בישעיהו א, א; ו, א; ביחזקאל א, ג; וכן בתהלים עב, כ; קכא, א.
אמנם הרד"ק חלק על רש"י בשופטים יז, א, אבל גם הוא השתמש בכלל זה ביהושע ח, א.
סיכום: חז"ל ורבותינו הראשונים כתבו שכלל זה של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" נוהג גם בנביאים.
יש לשאול: מדוע השתמשו התורה והנביאים והכתובים בכלל זה?
עיין על כך בהרחבה במאמרים שכתבתי באתר זה:
"אין מוקדם ומאוחר בתורה - מדוע?" בפרשת בראשית,
"נעשה ונשמע בפרשת משפטים",
"הסתרת גנותם של ישראל" בפרשת בהעלתך,
"מדוע נכתבה פרשת פסל מיכה בסוף ספר שופטים?" בספר שופטים פרקים יז-יח.
איתן שנדורפי