| סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
|---|---|---|---|---|---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
כתב בספר "צרור המור" (שמות ל, ט): "כבר ידעת מאמרם ז"ל: 'הכל הולך אחר החיתום' (ברכות יב ע"א), ולכן חתם כל דברי המשכן במזבח הקטורת, לפי שהוא מקשר כל דברי המשכן, ומקשר הדברים התחתונים בעליונים, והעליונים בתחתונים, ולכן נקראת: 'קטורת' - לשון קישור, כמו: 'ומשרא קטרין' (דניאל ה, יב), לפי שמקשר כל הדברים ומחברם. ולכן אמר: 'ונתת אֹתו לפני הפרֹכת אשר על ארֹן העדת, אשר אִוָעֵד לך שמה'. וצוה להקטירו בבקר ובערב, כדי לסלק מידת הדין של לילה ומידת הדין של בין הערבים. ולהורות יותר על מעלתו אמר: 'וכפר אהרן על קרנֹתיו אחת בשנה', שזה היה ביום הכפורים, להורות שכפרת ישראל של יום הכפורים תלויה בה, וזהו: 'אחת בשנה יכפר עליו לדֹרֹתיכם' (כאן ל, י).
ומזה הטעם בעצמו אנו אומרים הקטורת בכל יום ויום, בבקר ובערב, אחר כל התפילה, לפי שהקטורת היא חותם הכל וקישור הכל, וחותם התפילה היא הקטורת, שמקשרת כל התפילה ועושה ממנה עטרה, וקושרה כתר לקונו יתברך".
עוד כתב "צרור המור": "הנה חתם מלאכת המשכן במזבח הקטורת... לפי שהוא מכפר, ומעשיר, ומשמח", והביא ראיה לכך שהקטורת משמחת: "כאומרו: 'שמן וקטרת ישמח לב' (משלי כז, ט)".
יש לשאול: מנין שהקטורת גם מכפרת ומעשירה?
הגמרא ביומא (מד ע"א) אומרת: "למדנו לקטורת שמכפרת, שנאמר: 'ויתן את הקטרת ויכפר על העם' (במדבר יז, יב)". אם כן הגמרא למדה מפסוק שהקטורת מכפרת.
הוסיפה שם הגמרא: "ותנא דבי רבי ישמעאל: על מה קטורת מכפרת? על לשון הרע, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי". פירש רש"י (במסכת ערכין טז ע"א): "שבחשאי - קטורת נעשית בהיכל בחשאי, כדתניא בפרק הוציאו לו במסכת יומא (דף מד ע"א): 'פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה'. לשון הרע בחשאי הוא".
דבר זה נאמר גם כן בגמרא במסכת יומא (כו ע"א).
במשנה שם נאמר: "הפייס השלישי: חדשים לקטרת בֹאו והפיסו". פירש רש"י: "חדשים לקטורת - מי שלא זכה לקטורת מימיו, ובגמרא מפרש מאי שנא חדשים, וכך היו מכריזין קול בעזרה".
ובגמרא שם אמרו: "תנא: מעולם לא שנה אדם בה. מאי טעמא? - אמר רבי חנינא: מפני שמעשרת". ופירש רש"י: "מפני שמעשרת - לפיכך לא היו מניחין אותו לשנות".
נראה לבאר זאת על פי מה שכתב ה"חפץ חיים" בספר "שמירת הלשון" (שער הזכירה סוף פ"ו) בשם ספר הקנה:
"ראה והבן שכל המוציא לשון הרע מפיו נדון בצרעת.
אמר לו: רבי, אם כן יהיו כל ישראל מצורעים ח"ו, שהרי בעוון לשון הרע גלו ישראל!
אמר לו: שקולה העניות כצרעת [פירוש: ועל ידי זה יוסר ממנו הגאווה, שהיא על פי הרוב הסיבה העיקרית ללשון הרע, כמו שכתב רבנו יונה ב'שערי תשובה' (שער ג' אות קעד)]. וכן איתא בתקוני זהר דעוון זה גורם חס ושלום לעניות, על כן מי שרוצה לחיות בטובה ישמור עצמו".
נמצאנו למדים שלשון הרע גורמת לעניות. על פי זה יש לבאר מדוע הקטורת גורמת לעושר: כיון שהקטורת מכפרת על לשון הרע, כמו שנתבאר, ולשון הרע גורמת לעניות, הרי שהכהן המכפר על לשון הרע מסלק את העניות מאותם אנשים שדברו לשון הרע, ולכן מגיע לו שהוא עצמו יזכה לעושר, מידה כנגד מידה!
יש לציין שמה שכתב ה"חפץ חיים" בשם ספר הקנה ובשם תקוני זהר כמעט מפורש בדברי רש"י על התורה!
רש"י כתב (שמות ב, טו) שדתן ואבירם הם שהלשינו על משה לפרעה, ואחר כך כתב: "כי מתו כל האנשים - מי הם, דתן ואבירם. חיים היו, אלא שירדו מנכסיהם, והעני חשוב כמת" (שמות ד, יט). נמצאנו למדים שדתן ואבירם שדברו לשון הרע נענשו בעניות!
על פי מה שלמדנו שהקטורת מכפרת על לשון הרע, נראה לבאר גם מדוע הקטורת גורמת לשמחה, שכן לשון הרע גורמת לסכסוך ולמריבה, והקטורת שמכפרת על לשון הרע מביאה לשמחה!
יהי רצון שנזכה לתקן את חטא לשון הרע והפירוד, ומתוך כך יבנה המקדש, ושם נהיה בשמחת עולם, בשוב העבודה לבית המקדש במהרה בימינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת יתרו | הקדמה נחלקו חז"ל במכילתא (כאן) ובגמרא (זבחים קטז ע"א), ובעקבותיהם רבותינו הראשונים (ראב"ע, רמב"ן...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות
פרשת וארא | הקדמה המפרשים האריכו בהסבר עשר המכות, וכאן נעסוק רק בשתי שאלות: מדוע באו המכות דווקא בסדר הזה,...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות
פרשת יתרו | הקדמה התורה מאריכה בפרק י"ט בהקדמה למתן תורה. גם בחג השבועות, שבו קוראים בתורה על מעמד הר סיני,...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות
פרשת בשלח | הקדמה על הפסוק "ויאסֹר את רכבו ואת עמו לקח עמו" (יד, ו) אמרה המכילתא: "ויאסור את רכבו - הוא בידו...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות