מדוע לא אמר ד' למשה בסנה שהוא זוכר את הברית עם האבות?

א. מה נאמר ביחס לאלקים בסוף פרק ב'?

בסוף פרק ב' נאמר:

כג. "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבֹדה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבֹדה.

כד. וישמע אלקים את נאקתם, ויזכֹּר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.

כה. וירא אלקים את בני ישראל, וידע אלקים".

         שם אלקים מופיע כאן חמש פעמים: בפעם הראשונה נאמר ששועת בני ישראל עלתה אל האלקים, ואחר כך מופיעים ארבעה פעלים המתיחסים אל האלקים:

שמיעה של נאקת בני ישראל, זכירה של הברית עם האבות, ראיה של בני ישראל, וידיעה.

ב. מה אמר ד' למשה בהתגלות בסנה?

         מיד אחר כך (בתחילת פרק ג') מתארת התורה את התגלות ד' אל משה בסנה, ושם אמר לו ד': "רָאֹה ראיתי את עֳנִי עַמִּי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נֹגשיו, כי ידעתי את מכאֹביו" (ג, ז).

         ד' הזכיר בדבריו למשה רק שלושה מתוך ארבעת הפעלים שנזכרו בסוף פרק ב': ראיה של עני בני ישראל, שמיעה של צעקת בני ישראל וידיעה של מכאובי בני ישראל. אבל ד' לא אמר ד' למשה שהוא זוכר את הברית עם האבות!

נשאלת השאלה: מדוע?

ג. מה אמר ד' למשה בתחילת פרשת וארא?

         יש לחזק שאלה זו ממה שאמר ד' למשה בתחילת פרשת וארא (פרק ו):

ב. "וידבר אלקים אל משה, ויאמר אליו: אני ד'.

ג. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די, ושמי ד' לא נודעתי להם.

ד. וגם הֲקִמֹתי את בריתי אִתם לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגֻריהם אשר גרו בה.

ה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבִדים אֹתם, וָאֶזְכֹּר את בריתי.

ו. לכן אמֹר לבני ישראל אני ד', והוצאתי אתכם מתחת סבלֹת מצרים, והצלתי אתכם מעבֹדתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדֹלים.

ז. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים, וידעתם כי אני ד' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים.

ח. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אֹתה לכם מורשה אני ד'".

         ד' אומר כאן למשה שבזכות הברית עם האבות בני ישראל יגאלו מכל צרות מצרים ויגיעו לארץ ישראל! מדוע לא אמר ד' למשה דברים אלו כבר בהתגלות בסנה? והרי התורה העידה בסוף פרק ב' שד' זכר את בריתו עם האבות!

         עוד יש לשאול: אם היתה סיבה טובה לא להזכיר את הברית עם האבות בהתגלות בסנה, מדוע בתחילת פרשת וארא ד' הזכיר אותה?

ד. תשובה לכל השאלות

         נראה לענות על כל השאלות על פי מה שכתב האלשיך הקדוש בפרשת בא (שמות יב, ו): "יש הפרש בין היות הגאולה על דברת שבועת אלקים, ובין היות על זכות ישראל. משל למלך שמת אוהבו, ונשאר ממנו בן בלתי הגון, ואומר לו [המלך]: 'בשביל אביך איטיב עמך'. אך כשהבן כשר אומר לו [המלך]: 'מלבד אהבת אביך אעשה בגינך, כי טוב אתה'.

         לפי דבריו נראה לומר שד' לא הזכיר את הברית עם האבות בהתגלות הראשונה כדי לבטא את העובדה שהוא אוהב אותנו מצד עצמנו, ולא רק מצד אבותינו, ולכן הוא אינו מזכיר את הברית עם האבות, כדי שלא יתפרש שכל מה שד' רוצה לגאול אותנו הוא רק בגלל הברית עם האבות.

         רק אחר כך, כאשר הגזרות התגברו ובני ישראל לא שמעו אל משה, ד' הזכיר למשה את הברית עם האבות כדי לחזק את בני ישראל באמונה שהם יגאלו.

         יהי רצון שנהיה חזקים כל הזמן באמונת הגאולה ונזכה להגאל גאולה שלמה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.