הופעת יתרו לאחר מלחמת עמלק

בין יציאת ישראל (שהסתיימה בקריעת הים) לבין מעמד הר סיני מופיעים בתורה שני נושאים: הפרנסה והיחס לגויים. מיד לאחר קריעת הים מופיעים ארבעה מאורעות העוסקים בפרנסת ישראל: מרה, אילים, המן והוצאת המים מן הצור. בפרשיות אלו מתרחש בירור פנים ישראל העוסק באופי החיים הישראלים העומדים לראשונה בפני עצמם.

אחר פרשיות הפרנסה מופיעות שתי פרשיות המבררות את היחס בין העם הנולד לשאר העמים: מלחמת עמלק והצטרפות יתרו. כבר בשירת הים התברר כי ניסי מצרים הולידו חיל ורעדה בקרב אומות העולם – "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת:  אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן" (טו, יד-טו). ובכן,  עמלק ויתרו מבררים יחדיו כי המורא מזרוע ה' יכול להוביל לשתי אפשרויות שונות של יחס הגויים לישראל: ניתן להתנגד לישראל ולהילחם בהם עד חרמה כפי שעשה עמלק. מאידך: ניתן להצטרף ולהסתפח אליהם מתוך התפעלות מיד ה' שנגלתה עליהם.

יחסי עמלק ויתרו

לא במקרה מייצגים עמלק ויתרו שבא ממדין את שתי הגישות ההפוכות ביחס לישראל. עמלק ומדין הם שכנים. במלחמת מדין בגדעון היו עמלק שותפים למדין - "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו" (שופטים ו, ג).

במסכת זבחים (קטז, א) מתברר הקשר הישיר בין הפרשיות – על פי דעה אחת בתנאים יתרו לא בא אלא בתגובה למלחמת עמלק: "וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו: ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב".

יש לתמוה על ביאור זה, שהרי בכל פרשת יתרו לא נזכרת מלחמת עמלק, והתפעלותו של יתרו מוסבת על ניסי יציאת מצרים. אם כן היכן רואים שבא בעקבות מלחמת עמלק? אלא שעצם הגישה של התחברות לישראל ננקטה בתגובה לגישה ההפוכה שבה נקט עמלק.

במדרש שמות רבה (כז, ו) מתבאר הקשר בין יתרו לעמלק באופן שונה – יתרו היה שותף מלכתחילה לעמלק, אך עשה תשובה: "עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה כשראה יתרו שאבד הקדוש ברוך הוא את עמלק מן העולם הזה ומן העולם הבא תהא [=התחרט] ועשה תשובה, שכן כתיב למעלה: 'כי מחה אמחה את זכר עמלק', ואחר כך: 'וישמע יתרו', אמר: אין לי לילך אלא אצל אלוה של ישראל".

השותפות בין יתרו ועמלק מתמיהה מאד – כיצד יתרו שהתגלה בצדקותו בפרשת שמות וכבר נעשה חותן משה הפך לאויב קיצוני של ישראל כעמלק? יתכן שאנו פוגשים כאן את ההשלכות החריפות של ניסי מצרים וקריעת הים: יד ה' שהתגלתה במצרים מילאה את יתרו, כעמים נוספים, לפחד המלווה בשנאה. אך לאחר מלחמת עמלק חזר לאהבתו הראשונה[1].

אם כן, עמלק ויתרו פעלו בדרכים הפוכות. מאז ולדורות עמלק ושבט הקיני בני יתרו מייצגים שני הפכים הסמוכים זה לזה. בלעם רואה את שניהם יחדיו, ומתנבא כלפיהם שני חזונות מנוגדים (במדבר כד, כ-כא): "וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ".

ובספר שמואל (א טו, ו) שאול פונה אל הקיני בעצה ידידותית לסור מעמלק לפני השמדתו: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם  כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק".

עמלק ניצב כחוצץ בין יציאת מצרים לבין מתן תורה. הוא הגיע כאשר 'רפו ידי בני ישראל מן התורה וניסה למנוע מעם ישראל לקבלה. לעומתו, יתרו קירב את בני ישראל אל קבלת התורה. עוד בטרם מתן תורה הוא יסד את הנהגת המשפט בישראל. ההצעה של יתרו להקים מערכת המשפט יצרה את התשתית לפרשת משפטים שתגיע בסוף מתן תורה. הרי לא ניתן היה לומר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" אלא לשופטים שכבר התמנו[2].

[1] התגובה של יתרו למעשה עמלק ניכרת גם בפירוש הספורנו (יח יב). הספורנו עומד על כך שבעקבות ניצחון עמלק בנה משה מזבח. מיד לאחר מכן יתרו בא והקריב עולות וזבחים לאלוקים. הספורנו מעמיד אפשרות שיתרו הקריב את קרבנותיו על המזבח שבנה משה.

[2] (ראה ר' יוסף בכור שור כא, א).

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.