| סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
|---|---|---|---|---|---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
המילה 'אֵיכָה' נזכרת לראשונה בתורה בפרשתנו, בתחילת דברי משה לישראל (א, יב): "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם". מילה זו נזכרת גם בהפטרת השבת, בפרק הראשון של נבואת ישעיהו (א, כא): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה...", והיא גם הפותחת את מגילת 'איכה' שקוראים בציבור בתשעה באב. קשר משולש זה, בין המילה "איכה" בתורה, בנביאים ובכתובים, בפסוקים הנקראים כולם בימים אלה – מתבטא במנהג של חלק מהעדות, לקרוא פסוקים אלה במנגינת מגילת 'איכה'.
מה משמעות המילה איכה'?
בפשטות, נראה שהמילה 'איכה' היא מילת השאלה 'איך', או 'כיצד' בלשוננו. יש להעיר, שלמילה 'איך' ישנן משמעויות שונות, לפי ההקשרים השונים שבהן היא נאמרת, ובאותה מידה גם למילה 'איכה' ישנן משמעויות זהות לשלה:
ניתן דוגמה למשמעות השאלה הפשוטה מספר שמואל (ב א, ה), שם נאמר: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי מֵת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ", והנער ענה לו ותיאר את הדרך שלפיה ידע את הדבר. כך מתפרשת גם המילה 'איכה', בהמשך החומש (דברים יח, כא), "וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'", ולאחר שאלה זו יש הסבר כיצד ניתן לזהות נביא שקר.
אך במקומות רבים אין המילה 'איך' או 'איכה' מבטאת שאלה 'תמימה', שמצפה לתשובה, אלא כוונתן לומר שהדבר כמעט בלתי אפשרי, אינו מתקבל על הדעת. צורה זו קיימת ביחס לעתיד וביחס לעבר:
כעת נשאלת השאלה – מאחר שאין חילוק בין המילים 'איך' ו'איכה' מצד משמעותן – מה משמעות תוספת האות ה"א במילה 'איכה'?
'הכתב והקבלה' מתייחס בכמה מקומות למשמעות של תוספת האות ה"א לשמות ולפעלים. נראה מדבריו שבשניהם תפקיד הה"א לחזק את המילה: בשמות – לבטא מציאות חזקה יותר שלהם, באיכות או בכמות; ובפעלים – לבטא עשייה שלמה יותר, דהיינו עשייה ברצון גמור.
על פי דברי 'הכתב והקבלה', ניתן להציע שהמילה 'איכה' מבטאת את שאלת ה'איך' – לפי מובניה השונים – באופן חזק ושלם יותר:
כאשר מדובר בשאלה 'תמימה' – ייתכן שמשמעות השאלה היא רצון והתעניינות מרובה לדעת את התשובה. כאשר מדובר בשאלת תמיהה – אולי המשמעות היא להפליג בגודל השאלה, שאין סיכוי להתאפשרות מעשה כגון זה שמדובר בו, בעתיד. ואילו כאשר מדובר בפליאה על דבר שקרה – המשמעות היא הבעת תדהמה שבאה להדגיש שקרה דבר שאינו עולה על הדעת שהוא אמנם קרה.
כעת ניתן להבין יותר את דברי ר' נחמיה, שאומר במדרש (בתחילת 'איכה רבה'): 'אין לשון איכה אלא לשון קינה'. לכאורה דבריו לא מובנים, שכן כאמור ראינו שהמילה 'איכה' משמשת גם כמילת שאלה 'תמימה', ויכולה להיאמר אפילו בהקשר חיובי! על פי מה שהתבאר, נראה שכוונת ר' נחמיה לומר שלשון 'איכה' שנאמרת ביחס לחורבן שקרה בעבר – אין משמעותה תמיהה בעלמא, אלא היא באה לחזק את הצער על מה שהיה ואיננו, שהרי זה תפקיד הקינה, והאופן שבו הקינה מעמיקה את הצער הוא על ידי הגדלת התמיהה, כיצד ייתכן שקרה דבר כזה.
אולי לכן נקראת מגילת 'איכה' בשם זה, כיוון שזוהי מטרתה – להעמיק בנו את האבלות הראויה על ירושלים, כיוון שזהו שלב חשוב בדרך לגאולה, שכן כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת ראה | | בספר דברים, ובכלל זה בפרשתנו, משה רבנו פונה לעם ישראל פעמים רבות בציווי מקדים: 'ראה' או 'שמע',...
מתוך סדרת השיעורים:
לשון הקודש בפרשה
פרשת עקב | בפרשת עקב משה רבנו משבח את ארץ ישראל בדברים רבים. אחד השבחים של הארץ, הוא שהיא "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא...
מתוך סדרת השיעורים:
לשון הקודש בפרשה
פרשת ניצבים | | בלשון המדוברת כיום, הניסוח: 'מ.... עד....' משמש לתחימת (סימון גבולות) עניין מסוים: שטח, זמן...
מתוך סדרת השיעורים:
לשון הקודש בפרשה
פרשת כי תצא | המילה 'שער' נפוצה בתורה במקומות רבים, בדרך כלל בסמיכות כגון: שער החצר, שער העיר, או בריבוי...
מתוך סדרת השיעורים:
לשון הקודש בפרשה