שנאה או מריבה בין אחים אינה מאורע שולי או חד פעמי בספר בראשית. 'ספר הישר' רצוף באירועים רבים שהמשותף לכולם - המאבק בין האחים: עימות על הבכורה, על הברכה, על אהבת האב ועוד. השנאה היתה חלק ממלחמה קיומית על השאלה: מי הוא הממשיך.

מחלוקות אחים בספר הישר

כבר בשחר האנושות התגלה השבר הראשון, היה זה במריבה בין קין להבל. מה שהחל בקנאת הבכור על שהתקבל קרבן אחיו הצעיר, המשיך בחילופי דברים והסתיים ברצח הראשון עלי אדמות. לא היה ויכוח על רכוש, אלא קונפליקט על משמעות, על בחירה, על מי רצוי לפני ה'. קין לא תרגם נכון את האזהרה שקיבל מהקב"ה, שאמר לו: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" (בראשית ד, ז).

במעבר ליצחק וישמעאל הסכסוך אולי "מתעדן", אך לא נעלם. כאן אמנם כבר אין רצח, אך יש גירוש. המתח בין ישמעאל ליצחק צמח על רקע בחירה משפחתית. כתוצאה מדרישת שרה, נדחק ישמעאל החוצה פיזית ורוחנית. הקונפליקט גרם להיפרדות, ומתחת לפני השטח המשיך הכאב לחיות עוד שנים רבות.​

במחלוקת שבין עשו ליעקב השורש כבר עדין ומורכב יותר: מי הוא זה שראוי לשאת את הברכה, הזהות וההנהגה הרוחנית של המשפחה. אהבת יצחק לעשו לעומת רבקה ליעקב, כמו גם תכנית "ההתחזות לצורך לקיחת הברכות" מציפים רגשות רבים ויוצרים תחושה שלילית, עליה העיד יצחק במילים: "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ" (בראשית כז, לה). התוצאה: שנאת אחים וריחוק לשנים רבות. תגובת עשו לא איחרה לבוא, גמלה בליבו החלטה להרוג את יעקב. לגבי העיתוי, החליט עשו: אני אקבע את המועד המתאים לביצוע.

נדמה ששיאה של 'שנאת אחים בספר בראשית' נמצא בפרשתנו. בשונה מכל המקרים שצוינו, כאן אין מדובר בשני אחים בלבד, אלא במשפחה שלמה שסועה. כאן השנאה אינה מתעוררת מאירוע חד פעמי, אלא נבנית בהדרגה: אהבה גלויה של האב לבן אחד, כתונת שמבדילה, וחלומות שמציבים מדרג אחר. הקנאה כבר אינה רגש רגעי. "מדד" השנאה עלה והגיע קרוב למצב בו כבר נשקפה סכנת רצח. אך היא לא התפרצה מיד לרצח, אלא עברה דרך שיקול דעת קר. יש רגע שבו האחים עמדו על סף שפיכות דמים, והחליטו בצעד של רחמים ל"התפשר" ולנקוט באופן אחר, "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא".

גורמי השנאה

בשונה משאר המקרים בספר בראשית, לשנאת אחי יוסף היה מאפיין ייחודי ושונה נוסף. התורה מבטאת את עומק שנאתם במילים: "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד). חוסר היכולת לדבר אתו אינו רק תיאור של מערכת יחסים עכורה, הוא חושף את עומק השבר, את הנתק התקשורתי המוחלט, ואת חומת האיבה והעוינות שהוקמו בין בני יעקב ליוסף אחיהם.

ממה נבעה שנאתם אליו? מצינו מניעים רבים, המפורסם שבהם, דברי חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת י' ע"ב). לדברי חז"ל כתונת הפסים שעשה יעקב ליוסף, ובה הבדילו והעדיף אותו על פני אחיו, היא שגרמה לשנאה העזה, שהולידה בעקבותיה מסע של יעקב ובניו למצרים.

סיבה נוספת, עד ליעקב אבינו פעל העולם הרוחני בשיטת "ניפוי": אברהם הוליד את יצחק וישמעאל אחד נבחר, אחד נדחה. יצחק הוליד את יעקב ועשו, וגם שם: אחד נבחר, האחר נדחה. האח ה"שנוא", ה"דחוי" חש (מבחינתו בצדק) שקיומו של אחיו מבטל את קיומו שלו. קין לא יכל לשאת את הבל, משום שחשב שאין מקום לשני עולמות. עשו נטר ליעקב טינה על ש"לקח" את בכורתו וברכתו. תחושות אלו הן שהולידו את השנאה, שהיא מעין "חרדה קיומית" לעתידו.

חששם של האחים לא נולד בחלל ריק, אלא התבסס על התקדימים ההיסטוריים של משפחתם. האחים חששו שההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה, והם אלו שיידחו מפני יוסף. הם דאגו שמא ישובו לדפוס של מאבקי ירושה, שבהם בן אחד נבחר והשאר נדחים.

לסיכום, השנאה כלפי יוסף נוצרת מצירוף כמה גורמים: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם", לצד העדפה מוצהרת של יעקב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו". על כך נוסיף את חלומות יוסף, שיצרו מצג של "אח צעיר מתנשא", בתוספת איזכור כתונת הפסים המיוחדת שעשה יעקב ליוסף, כדי ליצור תחושה רגשית של קיפוח בקרב בני יעקב.

המשותף לכל המקרים, מימד הקנאה שגרם או תרם לשנאה. כפי שראינו הקנאה הניעה את השנאה, שבחלק מהמקרים הסתיימה בצורה טראגית. שנאת אחים אינה גזירת גורל, היא תולדה של תהליך. וכשם שתהליך בונה אותה, תהליך חינוכי יכול לפרק אותה. כפי שראינו במרבית המקרים שנאת אחים נובעת מקיפוח, [או תחושת קיפוח]. גם כשההורה אוהב את כל ילדיו במידה זהה, הדרך שבה האהבה מתורגמת לשפה יומיומית במילים, במחוות, ואפילו בהתפעלות פומבית, היא שקובעת כיצד הילד חווה את מקומו, ובהתאם לכך פועל. עלינו לזכור שילד שחש "פחות אהוב" נושא עמו פצע שקט. פצע כזה כשאינו מתרפא, הוא מחמיר לקנאה. קנאה שאינה מטופלת נעשית שנאה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.