בפתח פרשתנו, ויחי, החותמת את ספר בראשית על מגוון אירועיו, אנו קוראים על בקשת יעקב מבנו יוסף לקבור אותו בארץ ישראל. בהמשך, נקרא יוסף אל יעקב, והגיע עם שני בניו. במעמד זה אמר לו יעקב: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם" (מח, ז).

ביאור דברי יעקב

דבריו אלו של יעקב מעוררים להבין שני דברים: א. מאז שפגש יעקב את יוסף חלפו שבע עשרה שנים, שבהם התגורר יעקב בארץ גושן בקרבה ליוסף. במשך כל התקופה הוא לא מצא זמן לדבר על כך עם יוסף. מדוע רק סמוך לפטירתו הזכיר יעקב את קבורת רחל, שהתרחשה כשלושים שנים לפני כן?

שאלה נוספת, מדוע יעקב לא קבר את רחל במערת המכפלה? הרי עבורה עבד שבע שנים, [ולאחר מכן שבע שנים נוספות]. יתירה מזו, מכל הפסוקים משמע שרחל היתה אשתו העיקרית של יעקב, ואם כך מדוע היא לא נקברה עימו במערת המכפלה?

הסבר והתנצלות

שאלתנו הראשונה נשאלה בחז"ל במדרש שכל טוב: "מה ענין זה אצל זה? אלא שצפה יעקב אבינו שדעתו של יוסף לשאול על רחל אמו: 'מפני מה לא העלה אותה לקוברה במערת המכפלה, הואיל והיתה חביבה עליו ביותר'? ועד שלא התחיל יוסף לשאלו, התחיל יעקב ואמר: 'וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן', כלומר ואני הייתי רוצה לומר לך על אמך, כי בבואי מפדן ארם 'מתה עלי רחל', עלי היתה עלבונה, לפי שאין האשה מתה אלא לבעלה, ואין איש מת אלא לאשתו.

ושמא תאמר: מפני מה לא קברתיה במערת המכפלה? הרי בארץ כנען קברתיה, בגבול בית לחם, שהיא מובחרת מחברון, וכאילו היא קבורה במערת המכפלה. ואם תמצא לומר: מערת המכפלה עדיפא, ששם האבות והאמהות, ומכל מקום ראויה היתה להיקבר עמהם, ומפני מה לא העליתי אותה לקוברה שם? תלמוד לומר 'בַּדֶּרֶךְ', שהיו עלי טרחות הדרך, והיה קיץ גדול ואבק בדרך, ולא הייתי יכול להעלותה מפני שהיה ארונה מתמלא אבק, ולא ראוי להשהותה מפני הכבוד.

ואם תמצא לומר דרך קצרה היא משם עד מערת המכפלה? תלמוד לומר 'בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה', שעדיין רוב הארץ להלוך, ודומה למילת 'כברת הארץ'... 'וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת', על אם הדרך קברתיה, שיהו בניה עולין לארץ ישראל ורואין קבורתה וזוכרין אותה, וכן מצינו בשעה שהיו ישראל הולכין בגולה לבבל, כיון שעברו על קבורתה של רחל התחילה נשמתה בוכה, שנאמר 'כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ...' (ירמיהו לא, יד), והקב"ה ענה אותה ואמר לה: 'מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי...' (שם פסוק טו)".

יעקב רצה להיקבר במערת המכפלה. הוא ביקש מיוסף, שהיה שליט במצרים והיו לו יכולות וסמכויות לארגן זאת, שיטפל בקבורתו. יעקב העריך שיתכן שיוסף יכעס, על שרואה שאביו עושה מאמצים רבים להיקבר במערת המכפלה על יד לאה, לעומת אימו שלא נקברה שם. ועל כן, פתח באמירה שרחל מתה בארץ כנען ולא נקברה מחוץ לארץ ישראל. יעקב גם מסביר שהדרך ממקום פטירתה באפרת ועד למערת המכפלה כלל לא היתה קצרה, וביטא זאת במילים 'בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה', שעדיין היה צורך ללכת כברת דרך ארוכה.

מדוע רחל לא נקברה במערת המכפלה

לאחר הפתיחה הסביר יעקב, במעין התנצלות שרחל נפטרה בדרך באופן פתאומי, והוא לא יכל לעזוב את בניו ומקנהו בדרך וללכת לקבור אותה במערת המכפלה. אם היה הולך עם כל הכבודה שהיתה לו, דרך זו היתה נמשכת ימים רבים, ולא עמדו לרשותו רופאים ואמצעים לחנוט את רחל עד לקבורתה. יעקב ציין זאת באמרו 'וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ', בהדגשת המילה 'עָלַי', שהכל היה מוטל עליו, ללא סיוע נוסף.

כאמור, לא היה זה חידוש ליוסף, שידע היטב שאימו מתה ונקברה בדרך. יעקב הסביר ליוסף, שבמערת המכפלה קבר את לאה, משום שאיתה התחתן בתחילה, היא היתה אשתו הראשונה. את רחל נשא רק משום שנדר ללבן לאחר חתונתו עם לאה, שישא גם את רחל לאישה. ולא היה ראוי לקבור עימו במערת המכפלה שתי נשים שהן אחיות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.