מבנה הפרשה

בפרשתנו (פרק כ"ג) מסופר על מות שרה, קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו וקבורת שרה בה. כיון שהתורה מקדישה פסוקים רבים לסיפור, ובהם קשיים רבים, נעתיק את הפרשה כשהיא מחולקת לחלקים.

מות שרה

א. ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה.

ב. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען, ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.

פנייתו הראשונה של אברהם אל בני חת, תשובתם ותגובתו

ג. ויקם אברהם מעל פני מתו, וידבר אל בני חת לאמר:

ד. גר ותושב אנכי עמכם, תנו לי אחזת קבר עמכם, ואקברה מתי מלפני.

ה. ויענו בני חת את אברהם לאמר לו:

ו. שמענו אדני, נשיא אלקים אתה בתוכנו, במבחר קברינו קבר את מתך, איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך.

ז. ויקם אברהם, וישתחו לעם הארץ לבני חת.

פנייתו השניה של אברהם אל בני חת, תשובת עפרון ותגובת אברהם

ח. וידבר אתם לאמר: אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני, שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר.

ט. ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, אשר בקצה שדהו, בכסף מלא יתננה לי בתוככם, לאחזת קבר.

י. ועפרון ישב בתוך בני חת, ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר:

יא. לא אדני שמעני, השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה, לעיני בני עמי נתתיה לך, קבר מתך.

יב. וישתחו אברהם לפני עם הארץ.

פנייתו של אברהם אל עפרון ותשובתו

יג. וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר: אך אם אתה לו שמעני, נתתי כסף השדה, קח ממני, ואקברה את מתי שמה.

יד. ויען עפרון את אברהם לאמר לו:

טו. אדני שמעני, ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא, ואת מתך קבר.

קניית השדה והמערה

טז. וישמע אברהם אל עפרון, וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת, ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר.

יז. ויקם שדה עפרון אשר במכפלה, אשר לפני ממרא, השדה והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה, אשר בכל גבלו סביב.

יח. לאברהם למקנה לעיני בני חת, בכל באי שער עירו.

קבורת שרה

יט. ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה, על פני ממרא, הוא חברון, בארץ כנען.

כ. ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר, מאת בני חת.

סיכום

         כאמור, פסוקים רבים מקדישה התורה לסיפור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו, ובהם קשיים רבים.

         במאמר קצר זה לא נעסוק בקשיים הרבים, אלא רק נסכם ונאמר שהפרשה האריכה בפרטי קניית מערת המכפלה כדי ללמדנו על המכשולים שניצבו בפני אברהם אבינו, וכיצד הוא הצליח להתגבר עליהם. ועיין בהרחבה במאמרי בספרי "הדר התורה" בפרשתנו.

         כל המאמצים שעשה אברהם אבינו היו כדי להשיג את מערת המכפלה "אשר אין ערוך אליה" (לשונו של "אור החיים" הקדוש בפסוק ג)[1].

סיום

         נאמר במדרש (בראשית רבה עט, ז): "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר 'גזולים הם בידכם': מערת המכפלה וקבורתו של יוסף ובית המקדש".

         רבנו בחיי בפרשתנו (כג, כ) הוסיף על דברי המדרש וכתב: "אף על פי שישראל בכניסתן לארץ לקחו רובה לפי חרב, מצינו שלושה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות, אשר באו לידם על ידי קניית כסף, ואלו הן: חברון, והר גריזים והר עיבל, והר המוריה.

חברון, הוא שכתוב כאן: 'לאברהם למקנה' (פס' יח), וכתיב: 'השדה אשר קנה אברהם' וגו' (בראשית כה, י).

הר גריזים והר עיבל, ששם כרתנו ברית וקבלנו עלינו התורה באלה, וכתיב עליו: 'ויקן את חלקת השדה' (בראשית לג, יט).

הר המוריה, הוא שכתוב: 'ויקן דוד את הגרן' וגו' (שמואל ב כד, כד)".

         ה"חתם סופר" (בפסוק ט' בד"ה "בכסף מלא") הביא את דברי רבנו בחיי והוסיף ששלושת המקומות הללו הם כנגד שלושת הדברים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים (אבות פ"א מ"ב):

"כי מקום הר גריזים ועיבל הוא כריתות ברית התורה באלה ושבועה וערבות, היינו תורה.

מקום בית המקדש היינו עבודה.

ומקום קבר היינו גמילות חסדים".

            ד' יזכנו לשלוט שליטה מלאה בשלושת המקומות הללו, ובארץ ישראל כולה, ולעסוק בתורה ובעבודה ובגמילות חסדים[2].

[1] עוד על מעלתה של מערת המכפלה עיין באריכות במאמרו של ר' נעם ארנון "אורה של חברון" בספר "שם עולם" (קרית ארבע תשל"ז) עמודים 87-99 ובחוברתו "עמק חברון" (חברון תשנ"ב).

[2] על לימודים נוספים העולים מהפרשה עיין בסיכומה של נחמה ליבוביץ ב"עיונים בספר בראשית" עמודים 146-149 ובסיכום "דעת מקרא" עמודים קנד-קנה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.