בתחילת פרק ב נאמר: "ויהי דבר ד' אלי לאמר: הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר: כה אמר ד': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה".

בפסוק זה שלושה תיאורים: "חסד נעוריך", "אהבת כלולותיך", "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

התיאור השלישי: "לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה" מובן, והוא מתיחס להליכת בני ישראל במדבר סיני בצאתם ממצרים.

אבל יש לשאול: האם שני התיאורים הראשונים "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך" מתייחסים גם הם להליכה במדבר, ומציינים שבהליכה זו היה גם חסד ואהבה, או שהם מתייחסים למאורע אחר, או לשני מאורעות אחרים?

בדבר זה נחלקו המפרשים.

1. הסבר רש"י

כתב רש"י: "ומה הוא חסד נעוריך? לכתך אחר שלוחי, משה ואהרן, מארץ נושבת יצאתם למדבר, ואין צדה לדרך, כי האמנתם בי".

מפורש ברש"י ששני התיאורים הראשונים "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך" מתבארים בתיאור השלישי: "לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה".

כן כתב רש"י גם בפירושו לתורה. על הפסוק בפרשת בא "וגם צדה לא עשו להם" (שמות יב, לט) כתב רש"י: "מגיד שבחן של ישראל, שלא אמרו: 'היאך נצא למדבר בלא צדה', אלא האמינו והלכו. הוא שמפורש בקבלה: 'זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה' (ירמיהו ב, ב). ומה שכר מפורש אחריו? 'קודש ישראל לד'' וגו' (שם, ג)".

2. הסבר הרד"ק

לעומת זאת כתב הרד"ק: "וענין 'חסד נעוריך אהבת כלולותיך' כמו שתרגם יונתן: 'דכיר אנא לכון טבוות יומי קדם, רחמת אבהתכון דהימינו במימרי, ואזלו בתר תרין שליחי, בתר משה ואהרן במדברא ארבעין שנין, בלא זודין, בארעא דלא מזדרעא'.

כלומר: 'זוכר אני לכם חסד ימי קדם, אהבת אבותיכם שהאמינו בדברי, והלכו אחר שני שליחי, אחר משה ואהרן במדבר ארבעים שנה, בלא צידה, בארץ לא זרועה'.

ואפשר שהיה דעתו באמרו 'ימי קדם' על האבות אברהם יצחק ויעקב, שהיו אנשי חסד.

או 'אהבת כלולותיך' פירוש 'חסד נעוריך', והכל ענין אחד, על דור המדבר, וקורא הימים הקדמונים 'ימי נעורים' בדרך השאלה, כמו שהנערים קודמין לבחורים ולזקנים".

לפי הרד"ק בפירושו הראשון, התיאור "זכרתי לך חסד נעוריך" מתיחס לאבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, שהיו אנשי חסד, ואילו התיאור "אהבת כלולותיך" מתבאר בתיאור השלישי: "לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה".

אבל לפי פירושו השני, שני התיאורים "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך" מתבארים בתיאור השלישי: "לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה", כמו שפירש רש"י.

3. הסבר המלבי"ם

פירוש שלישי כתב המלבי"ם: "זכרתי לך חסד נעוריך. מדמה תחילת התחבר דבר האלקים עם עמו, כחבורי חתן וכלה, ארוס וארוסה.

ויציירהו כאיש אחד הבא מרחוק,

ובת עשיר, היפה בנשים, הכניסה אותו לבית אביה, ועשתה עמו חסד,

ואחרי זה דבקה נפשה בו והתחתנה עמו,

ואחרי זה האמינה בו, ויצאה עמו מבית אביה אל המדבר, לאשר היה רוחו ללכת.

וכן בנמשל: תחילה שמרו האבות ובניהם אחריהם דרך ד', והודיעו אלקותו בעולם בעודו היה גר, בלתי ניכר פה לכל העמים שעבדו עצבים וחמנים, וזה 'חסד נעוריך'.

ואחרי זה התחתנו עמו, ונכנסו בברית ואהבת כלולות, בהוציאם ממצרים וקבלת התורה, שבאו בברית עמו, וזה 'אהבת כלולותיך'.

ואחרי זה האמינו בו, ויצאו אחריו אל המדבר, מרוב חשקם אל הדבקות האלקית.

והם שלושה מיני זכויות שיש לישראל: א] קודם השדוכין. ב] בשדוכין עצמם. ג] אחר השדוכין.

וזכויות אלה עדיין זכורים בלבי, לא אשכחם".

לפי המלבי"ם מדובר בשלושה מאורעות שונים, ואת כולם זוכר לנו ד' לטובה, כאילו אנחנו עשינו אתו חסד, ולא שהוא עשה אתנו חסד!

תחילה האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, שפרסמו את שם ד' בעולם,

אחר כך בני ישראל שיצאו למדבר והסכימו לקבל את התורה,

ובסוף בני ישראל שהסכימו להמשיך לנדוד במדבר.

יהי רצון שנזכה לפרסם את שם ד' בעולם, ולקיים את כל התורה כולה, ותמיד ד' יראה את הטוב שבנו, ויגאלנו גאולה שלמה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.