"הדרן" לתנ"ך
כאשר אנו מתבוננים בסיום התורה, בסיום הנביאים ובסיום הכתובים, אנו רואים שכל אחד מחלקי התנ"ך מסיים בגאולה, או ב"עֶרֶב הגאולה":
התורה מסתיימת בעמידת בני ישראל בערבות מואב, בסוף השנה הארבעים ליציאתם ממצרים, לפני כניסתם בפעם הראשונה כעם לארץ ישראל.
הנביאים מסתיימים ב"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד' הגדול והנורא, והשיב לב אבות ולב בנים על אבותם", כלומר: לפני הגאולה העתידה.
הכתובים מסתיימים בהצהרת כורש, בסוף שבעים שנות גלות בבל, הצהרה שהרשתה לכל הגולים לעלות לארץ ישראל, ולבנות את בית המקדש השני.
יש לשאול: האם לא היה מתאים יותר שהנביאים יסיימו בגאולה השניה, והכתובים בגאולה השלישית?
התשובה היא לא. כיון שספר דברי הימים, כמו ספרי כתובים נוספים, מתאר את אשר כבר קרה, ואילו ספרי הנביאים "האחרונים" מרבים לנבא על העתיד בכלל, ועל הגאולה העתידה בפרט.
יהי רצון שנזכה לגאולה השלמה בקרוב בימינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.