הקדמה

בפרקנו שלושה חלקים:

החלק הראשון (פסוקים א-ב) עוסק בבקשת דוד המלך מנתן הנביא לבנות את בית המקדש.

החלק השני (פסוקים ג-טו) עוסק בתשובת נתן הנביא לדוד המלך, שלא לבנות את בית המקדש.

החלק השלישי (פסוקים טז-כז) עוסק בדברי תודתו של דוד המלך לד' על ההבטחות שד' הבטיח לו על ידי נתן הנביא.

מאמר זה יעסוק בחלק הראשון, מול תחילתו של החלק השני.

נאמר בתחילת הפרק:

א. "ויהי כאשר ישב דויד בביתו, ויאמר דויד אל נתן הנביא: הנה אנכי יושב בבית הארזים, וארון ברית ד' תחת יריעות.

ב. ויאמר נתן אל דויד: כל אשר בלבבך עשה, כי האלקים עמך.

ג. ויהי בלילה ההוא, ויהי דבר אלקים אל נתן לאמר:

ד. לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר ד': לא אתה תבנה לי הבית לשבת".

השאלות:

יש לשאול מספר שאלות על פסוקים אלו:

1. מה בדיוק היתה כוונת דוד המלך?
2. מדוע דוד המלך לא אמר את כוונתו בפירוש?
3. כיצד יתכן שנתן הנביא אמר לדוד המלך שיבנה את בית המקדש, ואחר כך ד' אמר לו שיאמר לדוד המלך שלא יבנהו?

א. מה בדיוק היתה כוונת דוד המלך?

כתב על כך הרד"ק בפירושו לספר שמואל (ב ז, ב): "יושב בתוך היריעה - לא היה דעתו על הארון... לבדו, אלא גם על המזבח... ועל כלי המשכן שהיו בגבעון באהל מועד, כי הכל יושב בתוך היריעה. וזכר הארון, לפי שהוא נטה לו היריעה, ועוד שהוא עיקר הכל, ונכבד מכל כלי המשכן.

ואמר: לעצמי בניתי בית ארזים, ולארון ד' נטיתי יריעה, לא יכשר, וצריך שאבנה לו בית".

כעין זה כתב גם ה"מצודת דוד": "בתוך היריעה - הוא האוהל האמור למעלה. ורצונו לומר: וכי זהו הבית הראוי לארון אלקים?!".

כעין זה כתב גם המלבי"ם: "אמר לו: ראה אנכי יושב וכו', רצונו לומר: הסברה מחייבת לבנותו, ראה נא בעין הנבואי אם טוב הדבר לפני ד'".

ב. מדוע דוד המלך לא אמר את כוונתו בפירוש?

כתב על כך ב"דעת מקרא": "לא פירש דוד מה ברצונו לעשות, והוא על דרך כבוד, שיבקש דוד עצה מפי נביא, ויאמר לו הנביא לבנות בית, ודוד יקיים מצותו, וזה יותר נאה משיאמר דוד את הרעיון לבנות בית, והנביא רק יסכים לדבריו".

ג. כיצד יתכן שנתן הנביא אמר לדוד המלך שיבנה את בית המקדש, ואחר כך ד' אמר לו שיאמר לדוד המלך שלא יבנה?

כתב על כך הרד"ק בפירושו לספר שמואל (ב ז, ג): "ואמר לו נתן: 'כל אשר בלבבך לך עשה', ומדעתו אמר זה נתן, כי ראה כי ד' עמו, והיה מלך הגון וכשר, חשב כי הוא יבנה הבית שעתיד להבנות, וזה כי הנביא אינו יודע על אדם אחד אלא מה שנאמר לו ברוח הנבואה, כי גם שמואל הנביא, שהיה גדול ממנו, שנאמר עליו: 'כל אשר ידבר בא יבא', ונאמר: 'ולא הפיל מכל דבריו ארצה', לא ידע בבני ישי מי יהיה המלך, וחשב כי אליאב הוא המלך, כל שכן נתן הנביא".

הוסיף על כך המלבי"ם (שם): "ויאמר נתן - באשר עוד לא הגיע דבר ד' כי ימנעהו מזה, השיב מדרך הסברא: 'כל אשר בלבבך לך עשה', שהצדיקים הגדולים יוכלו לסמוך על הסכמת לבבם שהוא אך טוב [הפך הבינונים שיצוייר כי יצר סמוך בם, וכל שכן רשעים שלבם רק רע, כמו שאמרו (ברכות סא ע"ב): 'רשעים - יצר הרע שופטם, צדיקים - יצר טוב שופטם, בינונים - זה וזה שופטם], ולכן אמר שיסמוך על לבבו, בפרט כי ד' עמך, ומחשבת לבבך הוא הערת רוח הקודש הנלוה עמך תמיד".

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בחזרת מלכות בית דוד, בחזרת הנבואה ובבנין בית המקדש.

[ועיין בהרחבה בספרי "הדר הנביאים" שמואל ב פ"ז בענין זה]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.