בפרשה שלנו מסופר כל הסיפור של בלק ובלעם, ולכן ההפטרה במיכה שם הנביא מזכיר לישראל "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'".

ההפטרה שלנו בנויה מכמה חלקים שקשה להבין את הקשר ביניהם. היא מתחילה בהתגברות של עם ישראל על העמים לעתיד לבוא בגוג ומגוג, ממשיכה ואומרת שאז לא יהיו לישראל לא כוח צבאי ולא עבודה זרה, ממשיכה לוויכוח של ה' עם ישראל, ומתוך כל הטובות שה' עשה לישראל ביציאת מצרים ובכניסה לארץ היא מזכירה רק את ההוצאה ממצרים, את משה אהרון ומרים, ואת בלק ובלעם, ומסיימת במה ה' דורש מהאדם בעולם הזה.

לכאורה אין קשר בין כל הנושאים האלו, וגם לא מובן למה כל כך חשוב היה להזכיר את בלק ובלעם?

נראה שההפטרה שלנו מדברת על הפער שבין המצב של עם ישראל אז, לפני גלות עשרת השבטים, ובין המצב שבו עם ישראל אמור להיות לעתיד לבוא. וההפטרה באה לומר שהפער הזה נמצא בעיקר אצלנו בראש, ואנחנו יכולים לתקן אותו. ואת זה חשוב היה לומר בתקופה ההיא, לפני שסנחריב בא לירושלים, כי אם היו מתקנים כל מה שצריך, סנחריב היה גוג ומגוג וחזקיה היה המשיח, כמו שאומרת הגמרא.

ולכן אומרת ההפטרה שלעתיד לבוא עם ישראל ישפיע על הגויים בשתי דרכים: יש גויים שיקבלו מעם ישראל את עבודת ה' וכלפיהם "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה'". ויש גויים שילחמו ולא יסכימו לקבל את ה' עליהם, וכלפיהם "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר".

וכשנגיע לרגע ההוא, זה לא יקרה בזכות הכוח הצבאי של ישראל, אלא כי ה' ילחם. ולכן לא יהיו לעם ישראל אז ערי מבצר או סוסים, וכמו שבאמת היה בזמן חזקיה. וכמובן שלא יהיה כבר בעם ישראל עבודה זרה, כי הוא צריך להיות צדיק בשביל זה.

ואת זה העם צריך לעשות, ועל זה מתווכח איתם ה'. למה הם לא חוזרים בתשובה, ומביאים את העולם כבר עכשיו לאחרית הימים. וה' אומר להם שלא מדובר בעבודה קשה שנדרשת מהם.

העולם כבר יכול היה להיות שם. הרי ה' כבר הכריע את הגויים ביציאת מצרים כמו שיהיה בגוג ומגוג, "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ". וכבר נתן לנו את התורה ועבודת ה' שהעמים צריכים ללמוד מאיתנו "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם". ובפרשה שלנו, דרך בלעם, אפילו העמים כבר הבינו שאי אפשר ללכת נגד רצון ה', ושעם ישראל ישלוט בסוף. ולכן "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר".

אלא שהם הבינו גם שאפשר להחטיא את ישראל וזה יעכב את הכניעה של העמים לרצון ה'. ולכן בלעם יעץ להחטיא אותם בשיטים. ובכל זאת ראו כל עמי הארץ את צדקות ה' כשה' הכניס את העם לארץ בגלגל למרות החטא.

ואם ישראל לא חוזרים בתשובה כי הם חושבים שכדי לתקן את כל העולם צריך לעשות מעשים קשים מאוד "הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי", לא זה מה שצריך. אלא "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ", מכל בני האדם שעם ישראל אמור להשפיע עליהם: "כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ", לעשות את המשפט הדרוש ממך, שאצל האומות זה שבע מצוות ואצלנו תרי"ג, ואהבת חסד לעשות יותר מהמחויב. וכל זה לא צריך ללכת ללמד את הגויים אלא בהצנע לכת בינינו לבין אלוקינו, וממילא כל השאר יבוא כבר על ידי ה'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.