הכהנים בני צדוק

בפרשת אמור מצווה התורה על חוקי התקדשות הכהנים. מוטלות עליהם מצוות מיוחדות הנובעות ממעמדם - "קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ..." (ויקרא כא, ו).

ביחזקאל פרק מד, בהפטרת פרשת אמור, מתגלה רוממותם של הכהנים לעתיד. הכהנים שיזכו לשרת יהיו דוקא ממשפחת צדוק; זוהי משפחת כהנים המיוחסת לכהן הגדול שכיהן בימי שלמה (כפי שיובא בהמשך). בני משפחת צדוק קיימו באופן עקבי את מצוות ה', בעוד שאר הכהנים עבדו עבודה זרה, ועל כן הם בלבד יכהנו בעתיד – "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (שם, טו).

חמש הבחירות

בסקירה כללית על הכהונה בתנ"ך מתברר כי חמש פעמים בחר הקב"ה את המשפחות שעבדו אותו לכהן לו, בעוד אלו שלא עבדוהו כראוי – נפסלו.

הבחירה הראשונה של כהנים שהתבלטו בעבודת ה', היא פסילת הבכורות בעקבות חטא העגל ובחירת בני לוי תחתיהם. על כך אמר משה (דברים י, ח): "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". במדרש במדבר רבה (יב) עומדים חז"ל על פסילת הבכורות, ומשווים אותה לפסילת הכהנים שלא מבני צדוק: "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות... לפי שהקריבו לפני העגל אבדו כהונה וכן את מוצא שכל הכהנים שעבדו לעבודת כוכבים בבנין ראשון פסלן הקדוש ברוך הוא במקדש שני שנאמר (יחזקאל מד) 'והכהנים הלוים בני צדוק וגו''".

הבחירה השניה היא בחירת פנחס בין אלעזר הכהן וצאצאיו – "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כה, יג). כפי שנראה בהמשך, לבחירה זו של פנחס היתה משמעות מרחיקת לכת בנבואת יחזקאל על בחירת הכהנים בני צדוק ופסילת שאר הכהנים.

הבחירה השלישית היא פסילת בני משפחת עלי מן הכהונה. כך הודיע איש האלוקים אל עלי (שמואל א ב, ל-לא): "לָכֵן נְאֻם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם וְעַתָּה נְאֻם ה' חָלִילָה לִּי כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ. הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ". אל מול דחייה זו, הודיע הקב"ה על קירוב משפחת כהנים נאמנת וקרובה לה' - "וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים" (שם, לה). מיהו הכהן המיוחד שנבחר? כך מבאר זאת הרלב"ג (וכן מפרשים נוספים): הוא צדוק שהושם כהן תחת אביתר בימי שלמה". בחירה זו של צדוק תחת אביתר היא הבחירה הרביעית.

הבחירה הרביעית היא בחירת צדוק הכהן בימי שלמה, ודחיית אביתר, מזרע עלי. שלמה המלך דחה את אביתר מחמת שותפותו של אביתר בניסיון להמליך את אדוניה תחת שלמה - "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה... וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַה' לְמַלֵּא אֶת דְּבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (מלכים א ב, כו-לה). אם כן, כבר בימי שלמה חלה הבדלה בין צדוק הכהן לבין אביתר ובניו שהיו מזרע עלי.

הבחירה החמישית תהיה לעתיד לבוא, ועליה מדבר יחזקאל הנביא. יחזקאל מודיע כי לעתיד לבוא תתחזק בחירה זו של צדוק, וכל הכהנים שאינם מבני צדוק יידחו.

הרד"ק (על יחזקאל מ, מו) קושר בין הבחירות השונות של הכהנים לאורך הדורות. הוא מבאר שבחירת בני צדוק בעתיד מהווה המשך לבחירת פנחס בן אלעזר ובניו, בעוד דחיית בני עלי תתרחב לדחיית כל בני איתמר בן אהרון הכהן: "המה בני צדוק - זכר צדוק כי הוא היה כהן גדול תחילה בבית שבנה שלמה כמו שכתוב וימליכו שנית לשלמה בן דוד לנגיד ולצדוק לכהן והוא היה מבני אלעזר הכהן, ולפנחס בנו ולזרעו נתנה ברית הכהונה. ואשר היו מבני איתמר ירדו ממעלות הכהונה בקללת עלי".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.