"כי אם גלה סודו"

בהפטרת פרשת וישב קוראים ישראל מתוך נבואות התוכחה של עמוס (פרקים ב-ג). במהלך נבואה זו מגלה עמוס הנביא את אחד מעקרונות היסוד של הנבואה: הנביאים היו יודעים ידיעות רבות ומגוונות מן השמים. כל נביא היה זוכה היה בעל אוזן לשמוע עניינים שמיימים רבים, ולא דווקא אלו שנוגעות לזמנו ולמקומו. על כן תכנונים רבים שמצויים בשמים, נודעים לנביאים מעצם הקשר הקבוע שלהם אל העולם העליון. אלו דבריו של הנביא עמוס (ג, ד-ז): "הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ?...  הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ?... אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?... כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים". עמוס מלמדנו כי יש חוקתיות בענייני הנבואה: ה' לא יניע תהליכים בעולם בלא שיודיע תחילה את נביאיו.

ראשיתו של עיקרון זה מופיעה כבר בגילוי ה' כי הוא לא יסתיר מאברהם אבינו תהליכים משמעותיים - "וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" (בראשית יח, יז). במקומות נוספים בנביאים מצינו כי הנביאים פשוט יודעים על התרחשויות שונות. תופעה אחת היא במלכים ב (ו, ח-ט) שם אלישע הנביא פשוט פועל כמרגל היודע את כל מה שמלך ארם מתכנן: "וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּוָּעַץ אֶל עֲבָדָיו לֵאמֹר אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי [=אני מתכנן לחנות במקום פלוני]. וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִשָּׁמֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִזְהִירוֹ וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם [=כמה פעמים ידע מלך ישראל להיזהר בזכות אלישע]. וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [=האם יש בינותינו מרגל של מלך ישראל?!].  וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו: לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ". אם כן, אלישע הנביא פשוט יודע מה שמדובר בחדרים הפנימיים של מלך ארם.

הקשר בין העולמות

בספר צרור המור (בראשית פרשת ויצא) מבאר כי ידיעת הנביאים את ההתרחשויות השוטפות נובעת מן הקשר בין העולמות שברא ה': "'כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים' – וזה מצד הקישור והידמות שיש בין השם יתברך ובין חסידיו. ואחר שזה דבר ברור ובחון בדברים של מטה שיש דבר מה שמקשרם, כל שכן בדברים של מעלה [=שיש קשר בין העולם העליון לעולם התחתון]... נראה מכל זה שהדברים מקושרים עליונים בתחתונים ותחתונים בעליונים, בענין שכל העולמות קשורים אלו באלו. ולכן ראה יעקב בחלומו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, להורות שהעולם התחתון קשור בעולם העליון".

אם כן, ישנם אנשים קדושים מאד הקולטים באופן קבוע את הידיעות המסתובבות בעולמות העליונים. בפרשת השבוע – וישב – מתגלה יוסף הצדיק בחלומותיו כאחד מן האנשים הללו. בעל ה'עקדת יצחק' מבאר (בראשית שער כט) שחלומות יוסף מהווים אף הם ביטוי של תופעת ידיעת הנביאים את הכל, עליה דיבר עמוס הנביא: "ולכן אני רואה שענינו של יוסף באלו העניינים היה מעולה מאד מזה [=עדיף בהרבה על חלומות אנושיים] והוא האור האלהי הנבואיי השופע על השכל, אשר ממנו תושלם הנבואה. אשר בזה יהיה החלום נדון ונפתר כפי אשר יגזרהו השכל האלהי העליון אשר בקרבו... ההגדות הנבואיות הנה הם לקוחות מהגזרות הכוללות הנמצאות בסדור השמימיי או בדעת האלהי הכולל אשר ברצונו יתעלה יושפע על שכל הנביא אימות מציאותם כמו שכתוב (עמוס ג): 'כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים'".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.