הפסוקים אצלנו בפרשה אומרים: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא", אין לכם בעיה לעשות את המצוות. ומה היינו עלולים לחשוב? כאן לכאורה מגיעות שתי גוזמאות תמוהות: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה". האם באמת חשבנו שצריך לעלות לשמים או לעבור מעבר לים כדי לעשות את המצוות? ואם כוונת משה רק לומר כביטוי ש"זה לא בשמים", מספיק היה לומר אחד מהם, למה צריך שתי גוזמאות שונות?

נראה שמשה לא מתכוון סתם להגזמה של משהו קשה או בלתי אפשרי, הרי יש מי שעלה לשמים ויש מי שעבר מעבר לים. משה רבנו עלה לשמים לקבל תורה וכמו שנאמר "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶֽם", ומשה עבר מעבר לים כשקרע את ים סוף והעביר את ישראל בתוכו, בדרכם להר סיני.

כל זמן שמשה חי ידעו בני ישראל שהם יכולים לקיים את התורה, ומשה יודע את טעמי המצוות ועל סמך ידיעתו הם מקיימים. אבל עכשיו שמשה עומד למות, אולי אי אפשר לקיים עוד את התורה?!

הרי לכל מצווה ממצוות התורה יש טעמים עליונים מאוד שרק מי שיעלה לשמים יוכל לדעת אותם. וגם כל מצוות התורה קשורות לכל העולם, והמצוות מחיות את כל הבריאה. וממילא מי שלא יעבור מעבר לים לחקור את כל העולם, וללמוד את כל החכמות שיש באומות העולם, לא יוכל להבין את התורה עד הסוף. משה ידע את כולם, אבל אנחנו נצטרך לחכות למשיח שיבוא ויעלה לנו לשמים לגלות לנו את טעמי התורה, ויעבור לנו מעבר לים לגלות לנו אותם. ורק אחרי שישמיענו אותה, אז גם ונעשנה. כי לעתיד לבוא גם הגויים יעבדו את ה' ואפילו החיות יגורו זאב עם כבש. כי כשטעמי התורה יהיו גלויים לכולם, כולם יעשו את המצוות כי הם יבינו את הסיבות לעשות אותן. אבל אם לא נבין, מה הטעם שנעשה?!

אומר משה שאם באמת אתם מחפשים מי שישמיענו אותה ורק אז ונעשנה, אז אולי באמת בשמים היא ומעבר לים היא, כי באמת לדעת את כל טעמי המצוות בעולם הזה אי אפשר. אבל לא צריך להבין כדי לעשות, וכמו שכבר אמרו ישראל עצמם קודם "נעשה" ורק אחר כך "ונשמע". ולכן "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ", אם לעשותו בלבד, הוא קרוב אליך מאוד. צריך ללמוד בפה, ולרצות בלב לעשות את רצון ה', וזה מספיק גם אם לא מבינים בכלל איך המצוות עובדות.

"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא", כי משה כבר הוריד אלינו את התורה מהשמים, וגם אם לא נבין איך, המעשים שלנו בארץ מחברים את כל העולמות העליונים. "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא" כי ה' העביר אותנו בכוונה את ים סוף, כדי שנתנתק מהארץ המיושבת ונלך למדבר, ונתנתק מחכמת הגויים שבמצרים; ונבין שכדי לקבל תורה לא צריך להבין איך כל העולם עובד, וגם אם לא נבין איך, המעשים שלנו מחברים את העולם כולו למקורו.

ולכן "הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", כי כבר היום קיבלתם את המצוות ולא רק לעתיד לבוא.

[עיון נוסף והרחבה: תרגום ירושלמי דברים פרק ל פסוק יב, פנים יפות דברים פרק ל פסוק יא, רש"ר הירש דברים פרק ל פסוקים יא – יד, שפת אמת דברים פרשת נצבים [תרמ"ו] 'במדרש כי המצוה הזאת'].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.