הבית של התנ"ך למורים

ה'לחם' קודם ל'מים'

האלשיך כותב [ראינו שמצוטט מפרשת חוקת אך לא מצאנו שם]:

"דתורה שבכתב נקראת בשם 'לחם'. כי כמו שבסעודה הלחם הוא קודם ל'מים' – פת במלח תאכל, ואחר כך – מים במשורה תשתה כדי לשרות אוכל שבמעיו, כן לימוד התנ"ך הוא העיקר והקודם ללימוד תורה שבעל פה, ואי אפשר ללמוד שום לימוד בלי לימוד התנ"ך מקודם, כאשר חז"ל הקדושים הורו לנו הסד האמיתי בענין סדר הלימוד ודרך גידול הבנים: שנלמד אותם מתחילה מקרא, ואחר כך משנה, ואחר כך גמרא (אבות סוף ח)".

ה'פשט' של עץ הדעת ועץ החיים

בספר דעת תבונות (עמוד קיד) נותן הרמח"ל דוגמא להבנת דבר כפשוטו, אך באופן שאין אנו מסוגלים להבין:

"ואמנם זה כלל ענין שני העצים – עץ החיים ועץ הדעת. שודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והעצים – עצים היו, והפירות – פירות, והאכילה – אכילה. אך פירות דקים ואכילה דקה, מה שאין מחשבתנו מציירת, שאינה מציירת אלא דברים גופניים...".  

מדברי הרמח"ל אנו למדים כי מה שנאמר בתנ"ך הוא כפשוטו, אך פשוטו הוא על פי מדרגתם של הדברים העליונים בהם מדובר, ולא על פי מגבלת הבנתנו.