"מחוטב עציך עד שואב מימיך"?!
פירושים שונים נאמרו ביחס לצורך התורה לפרט מי הם הבאים בברית עם ריבונו של עולם - "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, שוטריכם... טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך" - אף על פי שהתורה כללה את כולם יחד כנאמר "אתם ניצבים היום כולכם... כל איש ישראל". אך הפעם נתמקד בחלק האחרון של פירוט האנשים האלה "מחוטב עציך עד שואב מימיך". מקובל לחשוב שכשהתורה אומרת "מ - עד", דהיינו 'מכאן לשם', הכוונה מנמוך לגבוה, מקל לכבד מלא-חשוב לחשוב, ובקיצור מלמטה עד למעלה, והנה כאן חותמת התורה ואומרת "מחוטב עציך עד שואב מימיך", דהיינו שני סוגי אנשים דומים שמלאכתם נחשבת בזויה, כדוגמת הסיפור בספר יהושע בו הוענשו הגבעונים המחופשים להיות חוטבי עצים ושואבי מים... מבאר הרש"ר הירש (בראשית יד ג) "אם שפתנו רוצה לציין דבר מקיף הכולל בקיומו את הכל אין היא נוקטת דבר קטן וגדול, קרוב ורחוק, ואומרת - מן הקטן הזה ועד הגדול ההוא, הקרוב הזה ועד הרחוק ההוא (בקו ישר העולה מלמטה למעלה), אלא היא רואה את הדברים מסודרים במעגל, נוקטת שתי נקודות סמוכות, ואומרת מזו ועד זו מסביב לכל המעגל. כך כלל האומה שאינו פירמידה אלא מעגל - מן העני שהוא לפני המלך כדרך שהוא לאחריו".
אם כן, הקשר שבין כל אדם מישראל לקב"ה הוא קשר אישי על פי תכונותיו ותפקידו, ואין טוב יותר וטוב פחות, נמוך וגבוה, סוג א' או סוג ב', אלא כולנו נמצאים על גבי היקף המעגל, כל אחד בנקודה הייחודית שלו. מתוך מבט זה נביט על עצמנו ועל זולתנו, לא נעשה השוואות מיותרות ושקריות, שהרי אמרה התורה "אתם ניצבים היום כולכם... מחוטב עציך עד שואב מימיך"...
באדיבות ערוץ מאיר
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.