דת ומדינה

פעמים רבות עולה לדיון ציבורי השאלה, האם לא הגיע הזמן להפריד בין הדת למדינה, בין התורה לפוליטיקה? שהרי הדת-התורה היא לכאורה דבר 'נקי וטהור' המבטא את הקשר הרוחני האישי הפרטי שבין הבורא לנברא. ואילו המדינה היא המנגנון המעשי לנהל מערכת חברתית-לאומית ברובדי החיים החומריים השונים של הציבור, מערכת שבאופן טבעי מנוהלת בצורה 'מלוכלכת' ואינטרסנטית שהרי 'ככה זה בפוליטיקה'. ואם כן, אולי נכון יותר לחיות את הכלל של 'היה יהודי בביתך (הפרטי), ולאומי (כללי וחילוני) בממשלתך'?!
שאלה זו מתחדדת מאוד כשפעמים רבות אנו רואים שדווקא הגישה ה'דתית-רוחנית' ביחס לסוגיות העולות על הפרק בענייני המדינה, בין בעניינים הפנימיים בתוך החברה בישראל, ובין בעניינים חיצוניים בנושאים הקשורים ליחסי ישראל והעמים, 'מסבכת' מאוד את מדינת ישראל בהחלטותיה והכרעותיה, בסוגיות קריטיות עד כדי סיכון לכאורה של עצם קיומה.
תשובה לשאלה הרת גורל זו מצינו בפרשתנו פרשת שופטים העוסקת במערכות ציבוריות של עם ישראל, הן הדתית - כהונה ומקדש, סנהדרין ומשפט וכד', והן הלאומית המעשית החומרית כמלך ומלכות וכד'.
וכך כתב הרב קוק (מאמרי הראיה עמ' 173-4) על המשמעות של כתיבת ספר תורה למלך והליכתו עמה תמיד, בנוסף לספר התורה שכל אדם יחיד מצווה לכתוב לעצמו: "התורה והממלכה בישראל קשורים זה עם זה קשר בל ינתק, המלך בשבתו על כסא ממלכתו, כתב לו את ספר התורה המיוחד לו, משנה התורה, כתיבה מיוחדת בתור מלך מושל על העם ומנהיג את החיים החברותיים של הכלל, חוץ מהספר הרגיל שכל אחד מישראל צריך לכתוב לעצמו, בתור בן ישראל מצד החובה של 'ואתם כתבו לכם את השירה הזאת'.
מה אנו למדים מחובה ממלכתית זו? שקבלת התורה בישראל קבלה כפולה היא, קבלת חובת היחיד בתור היותו שייך להכלל, לכללות האומה בקדושתה, וקבלת התורה בתור קבלתה של האומה המנהיגה את חייה החברותיים, בתור לאום."
ויותר מכך. הקשר העצמי בישראל בין דת למדינה, בין תורה לפוליטיקה, הוא האידיאל הגדול שיכול להתגלות רק בעם ישראל, ולא אצל אומות העולם. אצלם ההפרדה בין דת למדינה נכונה כי אינם מסוגלים בתכונתם לנהל מדינה, ממלכה וציבוריות, על פי ערכי קודש, מה שאין כן אצלנו, עם ישראל. זהו ה'חידוש' הגדול שלנו ותפקידנו ההסטורי היותר שלם והיותר עליון. וכך כתב באגרותיו (חלק א אג' קסד) - "רוח הדת... באירופה הנוצרית ובאסיה המוסלמית לא היה יכול לדור בכפיפה אחת עם התחייה החברותית (לאומיות, מדינה וכו')... שכדי לשכללם יפה צריך דווקא אור אלקים אמת בתוך הנשמה הקיבוצית (של העם), וזה לא נמצא כי אם בישראל. הפילוג של הדת והחברה נאה ויאה להם, מה שהוא מזיק לנו..."

באדיבות ערוץ מאיר

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.