הקדמה
נאמר בפרקנו (דברים יא, כד): "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה, מן המדבר והלבנון, מן הנהר נהר פרת, ועד הים האחרון, יהיה גבלכם".
בפסוק זה נזכרים ארבעה מקומות: המדבר, הלבנון, נהר פרת, הים האחרון.
נחלקו המפרשים בהסבר מיקומם של "המדבר", "הלבנון" ו"נהר פרת". במאמר קצר זה נביא רק שתי שיטות קרובות.
א. הסבר הגר"ח קנייבסקי
מרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א, בספרו "טעמא דקרא" (שמות כג, לא) הסביר כך את הגבולות בפרקנו: "בסוף פרשת עקב (יא, כד) 'מן המדבר והלבנון, מן הנהר נהר פרת, ועד הים האחרון', שם הכוונה למדבר יהודה, שהוא מדבר באר שבע, בדרום, וקחשיב מן המדבר שהוא בדרום, עד הלבנון שהוא בצפון כנגדו, ומן הנהר פרת שהוא במזרח, עד הים האחרון שהוא במערב כנגדו".
אם כן: המדבר בדרום, הלבנון בצפון, נהר פרת במזרח, והים במערב.
בפירושו ליהושע (א, ד) הרחיב הגר"ח קנייבסקי בהסבר הענין: "מהמדבר והלבנון הזה וגו', חושב כאן כל הארבעה גבולות:
'מהמדבר' - הוא גבול דרום, כמו שכתוב בפרשת מסעי,
'והלבנון הזה' - הוא גבול צפון, כמו שכתוב בספר מלכים (א ה, טו-כח) שחירם מלך צור כרת ארזים מהלבנון ושלח לשלמה, וצור צפון ארץ ישראל,
'ועד הנהר הגדול נהר פרת' - הוא גבול מזרח (עיין רמב"ן גיטין ז ע"ב בשם ר"מ בר חסדאי),
'ועד הים הגדול' - הוא גבול מערב".
דיון בשיטת הגר"ח קנייבסקי
לכאורה יש לשאול על דברי הגר"ח שהם קשים, שהרי לא כתוב בפרקנו: "מן המדבר ועד הלבנון", אלא: "מן המדבר והלבנון"! וכן בספר יהושע לא כתוב: "מהמדבר ועד הלבנון", אלא: "מהמדבר והלבנון הזה"!
נראה לענות על פי מה שנאמר בספר מלכים (א ה, א) על גבולות ממלכת שלמה: "וּשְלֹמֹה היה מושל בכל הממלכות, מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים, מַגִשִים מנחה ועֹבדים את שלמה כל ימי חייו". פסוק זה קשה ביותר, שכן "הנהר" הנזכר בתנ"ך הוא תמיד נהר פרת, וכיצד יתכן שכתוב כאן: "מן הנהר ארץ פלשתים"? וכי הנהר נמצא בארץ פלשתים?!
ואפילו אם היינו אומרים ש"הנהר" הנזכר כאן אינו נהר פרת, אלא נהר אחר הנמצא בארץ פלשתים, גם כן הפסוק אינו מובן כלל, שהרי לא יתכן ששלמה משל רק מארץ פלשתים ועד גבול מצרים, ולא בכל ארץ ישראל!
אכן, במקבילה בספר דברי הימים (ב ט, כו) נאמר: "ויהי מושל בכל המלכים, מן הנהר ועד ארץ פלשתים, ועד גבול מצרים". וכן פירש הרד"ק בספר מלכים (א ה, א): "מן הנהר ארץ פלשתים - כתרגומו: 'מן נהר פרת עד ארע פלשתאי'".
נמצאנו למדים שלפעמים הנביא מחסיר את המלה "עד" בהתיחסותו לגבולות הארץ!
כך ניתן לומר גם אצלנו, שכוונת הפסוק היא: "מן המדבר ועד הלבנון הזה", וכן בספר יהושע כוונת הפסוק היא: "מהמדבר ועד הלבנון", ועל סמך זה אמר הגר"ח את דבריו.
ב. הסבר "דעת מקרא"
הסבר דומה כתב ר' אהרן מירסקי בפירוש "דעת מקרא" (דברים יא, כד):
'מן המדבר' - שבדרום.
'והלבנון' - שבצפון.
'הנהר נהר פרת' - רוח צפונית מזרחית.
'הים האחרון' - הים שבמערב".
כעין זה כתב גם ר' יהודה קיל בפירוש "דעת מקרא" ליהושע (א, ד): "'מהמדבר' - המדברות התוחמים את הארץ מדרום, כגון מדבר פארן, צין וכו', וכולם קרויים 'מדבר'.
'והלבנון' - רכס ההרים הגדול, הלבנון, שראשיתו בצפון הגליל.
'הזה' - נראה שמלת 'הזה' באה לציין שהלבנון היה בתחום ראייתם של מחנות ישראל. על כל פנים הכירוהו יורשי הבשן מקרוב, שכן גבל תחום נחלתם עם 'הר שיאֹן הוא חרמון' (דברים ד, מח), הנמצא למזרחו.
'ועד הנהר הגדול נהר פרת' - הנהר המפורסם התוחם את הארץ היעודה בצפון מזרח.
'כל ארץ החתים' - הגבול הצפוני מערבי.
'ועד הים הגדול' - הוא הים התיכון.
מבוא השמש - צד מערב".
גם לפיהם, כמו לפי הגר"ח קנייבסקי, הלבנון מסמן את גבול צפון, וגם לפי דבריהם צריך לומר שכוונת הפסוק היא: "ועד הלבנון", אבל לפיהם הנהר אינו מסמן את גבול מזרח, אלא את גבול צפון מזרח.
יהי רצון שנזכה להגיע בקרוב לגבולות אלו, מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת.
[ועיין בהרחבה במאמר "גבולות הארץ בספר יהושע ובתורה" בספרי "הדר הנביאים" יהושע פ"א]
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
