ישנן מילות קישור שונות, שיוצרות קשר סיבתי בין שני חלקי המשפט, וצריך להבין את המשמעות המיוחדת של כל אחת מהן.
בפרשתנו נזכרות - לראשונה בתורה - המילים 'למען' ו'בגלל', והן נזכרות יחד באותו פסוק, עם מילת קישור נוספת – 'בעבור', שנזכרה כבר בפרשת בראשית. לפני שנעסוק בפסוק זה, נתבונן במילים אלו בפני עצמן:
המילה 'בגלל', ששגורה בפינו גם היום, מקשרת בין דבר מסוים לסיבתו. לדוג', אם נאמר: 'ב' בגלל א'', משמעות הדבר שא' הוא הסיבה שגרמה לב. לחידוד הדברים נדגיש: אין הכרח שהב' יופיע לפני הא' במשפט; ניתן לנסח באופן הבא: 'בגלל א' יקרה ב''. אך מה שקבוע הוא שהמילה או התוכן הסמוכים למילה 'בגלל' לאחריה – הם הסיבה, והתוצאה רחוקה יותר, והמילה 'בגלל' לא מתייחסת ישירות אליה. המילה 'בגלל' לא שכיחה כל כך בתנ"ך (עשר פעמים בתנ"ך כולו, שש מתוכן בתורה: שלוש בספר בראשית ושלוש בספר דברים). בכל המקומות היא באה לבאר מה הסיבה למציאות טובה או רעה, שהתרחשה או שעתידה להתרחש. הנושא הוא חשיפת הסיבה.
לעומת זאת המילה 'למען', עושה את הקישור הנסיבתי באופן הפוך בדיוק: היא מקשרת בין דבר מסוים לתוצאתו, כאשר היא מתייחסת לתוצאה, ו'מצביעה' עליה. הנושא של המילה 'למען' הוא לגלות את התכלית של המעשה המדובר. תכלית זו היא פעמים רבות (ואולי אפילו בדרך כלל) לא אירוע מסויים [בניגוד לתוצאה שהמילה 'בגלל' מבררת את סיבתה], אלא מטרה מופשטת יותר. לדוגמה – "לא למענכם אני עושה כי אם למעני". "למען ציון לא אחשה". פעמים רבות התכלית היא גם המניע של המעשה, שכן 'סוף מעשה במחשבה תחילה', ואז משמעותה דומה למילים השגורות בפינו 'כדי' או 'בשביל'. המילה 'למען' מגלה מה התכלית של הנושא המדובר.
אם כן, המילה 'בגלל' מבארת את הסיבה, ואילו המילה 'למען' מבארת את התוצאה והתכלית.
מה משמעות המילה 'בעבור'?
בלשון המדוברת כיום, המילה 'בעבור' מציינת ודאי את היעד והתכלית, ודומה קצת למילה 'למען'. לדוגמה, 'המכתב מיועד בעבורך'. ניתן גם להביא סימוכין לכך מכמה מקומות שבהם נאמר לפעמים 'למען' ולפעמים 'בעבור':
- פרשת וירא, שם אומר משה בתפילתו לד' על סדום: "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ", וד' עונה לו: "אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם".
- כמו כן, יצחק אומר לעשו: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת", ואח"כ הוא אומר ליעקב: "וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי".
- גם בהתראות ד' לפרעה ע"י משה, לפעמים הוא אומר לו "למען תדע", ולפעמים "בעבור תדע". כך נראה הפשט במקומות רבים, ולמעשה ברוב המקומות שנאמרת מילה זו.
אך בכמה מקומות נראה שהמילה 'בעבור' מציינת דווקא את הסיבה, ולא את התוצאה. ביחוד בארבעת המקומות הראשונים שמילה זו מופיעה בתורה יש משמעות כזו: בפרשת בראשית ד' אומר לאדם "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ", וכעין זה נאמר בפרשת נח "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם". הפירוש הפשוט, לכאורה, הוא שהאדמה התקללה בגלל האדם, ולא למענו.
כך גם בפרשתנו, כאשר אברהם ושרה יורדים למצרים, אומר אברהם לשרה: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ", וכך מתואר אחר כך שאכן היה: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ". בפסוק הראשון משמעות זו מתחזקת מההקבלה שיש בין שני חלקי הפסוק, לכאורה, ש'בעבורה' היינו 'בגללה'.
מקום נוסף שראוי לציין, בשמואל (ב ו, יב), שם נאמר: "בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים".
בנוסף לכך יש לשאול, מה החילוק בין 'בעבור' ו'למען', גם במקומות שבהם המילה 'בעבור' מתייחסת לתוצאה ולתכלית?
בספר עמוס (ב, ו) נזכר חטא מכירת יוסף: "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם". המילה 'בעבור' בפסוק זה, יכולה לחדד לנו את המובן של 'בעבור': מכירת אביון בעבור נעליים, משמעותה כמו 'תמורת' נעלים. ניתן לנסח אמנם, 'מכרו אביון למען יקבלו נעלים', אך הצורה של 'בעבור' מבארת שמדובר במטרה שמתקבלת בתמורה לאביון, לעומת המילה 'למען' שיכול להתפרש גם כמשמעות רחוקה יותר.
נראה שגם בפסוקים שבהם נזכרת המילה 'בעבור' במובנה הרגיל, ולא במובן של תמורה – ייחודה הוא שהיא מורה על קישור סיבתי קרוב בין הסיבה והתוצאה, וזה מה שמבדיל בינו לבין המילה 'למען', שמורה על התכלית המבוקשת, אך לא על הקשר ההדוק בין המעשה ותכליתו. לדוגמה, האדמה התקללה בעבור האדם. לפי דברינו, נראה שמשמעות הפסוק היא שהאדמה התקללה באופן ישיר בעקבות חטא האדם. העונש הוא תמורה של החטא, באופן עצמי, "בעבורך" היינו בעבור חטאיך. [כך מבואר בתרגום אונקלוס על פסוק דומה בפרשת נח, שם נאמר "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם" (ח, כא), ומתרגם אונקלוס: 'לא אוסיף למלט עוד ית ארעא בדיל חובי אנשא'.]
כך גם בית עובד אדום התברך כתוצאה ישירה מכך שהארון היה אצלו. לפי זה ניתן לבאר, שד' מברר לאברהם שאם ימצאו צדיקים בעיר, בעבורם הוא לא ישחית את העיר, זהו קשר ישיר, שאם יש צדיקים בעיר אז העיר תנצל בעבורם. ובמכות מצרים, המכות בעצם מהותן גורמות לפרעה להכיר במציאות ד', כיוון שהם ניסים. זה דגש נוסף ומעט שונה מאשר הדגש שזו התכלית המבוקשת.
אומר המלבי"ם בפרשתנו, פירוש "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ", הכוונה שייטיבו לי תמורתך, שכדי שאתרצה שתנשאי לאחד מהם, יתנו לי מתנות, במחירך. [המלבי"ם מבאר שהמילה בעבור מציינת לפעמים מחיר, ומביא ראיה דווקא מפסוק אחר שהזכרנו לעיל: מדברי יעקב לעשו שיביא לו אוכל "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי", ומבין המלבי"ם שהכוונה שהברכה תהיה במחיר טובה זו שיעשה לו עשו.]
אם כן, למדנו שהמילה 'בגלל', מבארת מה סיבת הדבר; המילה 'למען' מציינת את תכליתו ותוצאתו; ואילו המילה 'בעבור', מציינת תמורה ממשית, או תמורה 'מופשטת', דהיינו תוצאה הנובעת בצורה מהותית וישירה מסיבתה.
נעיר על כך עוד כמה הערות:
- לא בדקתי בכל המקומות, אך נראה שבדרך כלל אונקלוס מתרגם את שלוש המילים הללו במילה 'בדיל'. יוצאת מן הכלל המילה 'בגללך' בפרשתנו, שאותה מתרגם אונקלוס 'בפתגמיך', ויש לעיין מדוע.
- כיוונים להבנת השורש של כל אחת מהמילים הללו:
- בגלל – מלשון גל והתגלגלות. המילה 'בגלל' מגלה את הדברים שגלגלו את המציאות עד התוצאה הנוכחית, שהיא תוצאתה.
- למען – היריעות שלמה מבאר שם זה, ומסביר שהוא מלשון תנועה, זה המכוון של הפעולה.
- בעבור – אולי מלשון העברה, שהיא דומה קצת לתמורה.
- יש מפרשים שפירשו (כנראה בגלל קושי זה) שה'בעבור' הוא כמו למען, וביארו ע"פ זה משנה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.