הקדמה
בפרק ד עוסקת התורה בכיסוי כלי המשכן, ומפרטת מאד באלו כיסויים כוסה כל אחד מהכלים.
יש לשאול שאלות רבות על הפרשה, ובמאמר קצר זה נתיחס לשמונה שאלות:
- מדוע כל הכלים כוסו בעור תחש?
- מדוע כל הכלים הפנימיים כוסו בבגד תכלת?
- מדוע הארון כוסה בשלושה כיסויים?
- מדוע בכיסוי הארון בגד התכלת היה מעל עור התחש?
- מדוע השולחן כוסה בשלושה כיסויים?
- מדוע השולחן כוסה גם בבגד תולעת שני?
- מדוע מזבח העולה כוסה דווקא בבגד ארגמן?
- מדוע בשולחן היתה הפרדה חלקית בין השולחן לבין כלי השרת שלו?
על כל השאלות הללו ענה הרמב"ן:
א. הסבר הרמב"ן לארבע השאלות הראשונות
הרמב"ן בפסוק ו' כתב : "ונתנו עליו כסוי עור תחש [ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה] –
בעבור מעלת הארון לא היה נראה עליו כסוי עור תחש, אבל היו מכסים אותו בפרוכת, שהוא המסך לו, ומכסים את שניהם במכסה עור תחש, בעבור הגשמים, ופורשים על הכל בגד כליל תכלת מלמעלה, שיהיה נראה עליו הבגד הנכבד, שהוא כעצם השמים לטוהר (במד"ר ד, יג).
אבל שאר כל הכלים, השולחן והמנורה והמזבחות, היה נראה עליהם מלמעלה מכסה עור תחש".
בכך ענה הרמב"ן על ארבע השאלות הראשונות:
- מדוע כל הכלים כוסו בעור תחש - להגן על הכלים מפני הגשמים.
- מדוע כל הכלים הפנימיים כוסו בבגד תכלת - התכלת היא צבע שמזכיר את השמים.
- מדוע הארון כוסה בשלושה כיסויים - כיון שכל הזמן הוא מכוסה בפרכת, גם במסעות הוא מכוסה בה. בנוסף לכך הוא מכוסה בשני הכיסויים שמכסים את כל שאר הכלים הפנימיים: עור התחש ובגד התכלת.
- מדוע בארון בגד התכלת היה מעל עור התחש - למעלת הארון: בגד התכלת שמסמל את עצם השמים לטהר נראה על גבי עור התחש.
ב. הסבר הרמב"ן לארבע השאלות הנוספות
בהמשך כתב הרמב"ן (בפסוק ז): "ולחם התמיד עליו יהיה - על השולחן עצמו יהיה הלחם, ועליהם בגד התכלת, וישימו על הבגד הזה בשלחן כל הכלים, ואחרי כן יפרשו על הכלים והשולחן בגד תולעת שני. כי לכבוד הלחם, שהוא מסודר כהלכתו, יפרשו בגד תכלת, להפריש בין השלחן ולחמו ובין הכלים.
והיה המכסה העליון בבגד תולעת שני, שהוא מראה אדום, בעבור שהשולחן סימן לכתר מלכות, שהוא במדת הדין, אבל הארון ומזבח הזהב בבגד תכלת, למדה הכלולה מן הכל.
ומזבח העולה בבגד ארגמן, שהוא אדום יותר מן הראשון, כי שם יזרק הדם, כופר נפשם".
בכך ענה הרמב"ן על ארבע השאלות הנוספות:
- מדוע השולחן כוסה בשלושה כיסויים - כיון שיש הפרדה בין השולחן והלחם לבין הכלים.
- מדוע השולחן כוסה גם בבגד תולעת שני - בעבור שהשולחן סימן לכתר מלכות, שהוא במדת הדין.
- מדוע מזבח העולה כוסה דווקא בבגד ארגמן - כי שם יזרק הדם, כופר נפשם.
- מדוע בשולחן היתה הפרדה חלקית בין השולחן לבין כלי השרת שלו - לכבוד הלחם.
סיום
במדרש במדבר רבה (פרשה ד, יג) נאמר: "ללמדך שהארון היה דומה לכסא הכבוד, ולכך נאמר בו: 'כליל תכלת', שכולו היה דומה לו. ולפי שהארון דומה לו לכך היה הבגד תכלת מלמעלה, פניו כנגד הרקיע הדומה לו, מה שאין את מוצא בשאר כלים שיהיו בגד תכלת מלמעלה, אלא בגד תכלת מלמטה, וכיסוי עור תחש מלמעלה, אבל בארון כסוי עור תחש מלמטה, ובגד תכלת מלמעלה.
ועוד בארון נאמר בו: 'כליל תכלת', מה שלא נאמר בכולם 'כליל תכלת'. למה? שהוא חשוב מכל כלי המשכן.
רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן. מעשה הארון כנגד בעלי תורה, שהם ספונים, שלכך כתב: 'מלמעלה', שכל הזוכה לתורה כאילו זוכה למלכות וכהונה, וכן הוא אומר: 'בי מלכים ימלוכו' וגו' (משלי ח, טו)".
עוד נאמר שם (ד, יד): "מעשה השולחן כנגד מלכות בית דוד, שהשולחן מכסים בתכלת, כנגד דוד שהיה צדיק, וכרת לו הקב"ה ברית מלכות לו ולבניו, ולכך הפריש כליו ממנו וכיסם בתולעת שני, שעל ידי חטא בניו נחלקה מלכות. ולכך היה הוא וכליו בכסוי אחד, שבסוף מלכות חוזרת להם כבתחילה".
עוד נאמר שם (ד, טו): "במנורה לא היה מפריש בינה לכליה".
פירש המהרז"ו שם: "במנורה לא היה מפריש כמו שהפריש אצל השולחן לרמז על הפסק מלכות בית דוד, אך המנורה רומזת על תורה אור, שאין לה הפסק, כמו שנאמר: 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך' (ישעיהו נט, כא)".
ה"תפארת ציון" שם פירש: "הטעם הוא שהמנורה רומזת על לעתיד לבוא, כמו שאמרו בויקרא רבה (סוף פרשה לא): 'בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של משיח', לכן לא הפריש כליה ממנה, להורות דלעתיד לבוא ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, כמו שנאמר: 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם' (מלאכי ג, כד)".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
