"ותדבר מרים ואהרן במשה על אֹדות האשה הכשית אשר לקח"
הקדמה
בפרקנו שלושה חלקים:
חלק ראשון: דיבור מרים ואהרן במשה (פסוקים א-ג).
חלק שני: דברי ד' לאהרן ולמרים (פסוקים ד-ט).
חלק שלישי: עונשה של מרים והדברים שקרו בעקבותיו (פסוקים י-טז).
מאמר קצר זה יעסוק רק בחלק הראשון.
השאלות
על פסוק א' יש לשאול:
- על מה בדיוק דברו מרים ואהרן במשה בפסוק א'?
- מיהי האשה הכושית? אם היא צפורה - מדוע לא כתוב בקיצור "צפורה" במקום "האשה הכשית אשר לקח"? אם היא אינה צפורה - האם אכן משה לקח אשה נוספת?
- מדוע אחרי שנאמר "על אֹדות האשה הכֻּשית אשר לקח", נאמר שוב: "כי אשה כֻּשית לקח"? האם התורה מתכוונת לומר שאכן משה לקח אשה כושית, ומרים ואהרן לא אמרו שקר?
- מדוע נאמר: "ותדבר מרים ואהרן במשה"? מדוע לא נאמר: "וידברו מרים ואהרן במשה"?
- מדוע דברו מרים ואהרן במשה עכשיו?
על פסוק ב' יש לשאול:
- מה הקשר בין הדברים שאמרו מרים ואהרן בפסוק א' למה שאמרו בפסוק ב'?
- מה התכוונו מרים ואהרן להוכיח בדבריהם "הלא גם בנו דבר"?
על פסוק ג' יש לשאול:
- מדוע אומרת התורה כאן: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה"? מה הקשר בין דברי מרים ואהרן להדגשת פסוק זה?
כאשר מעמיקים להתבונן בדברי רש"י רואים שהוא ענה על כל השאלות, אך לא רק שהוא ענה על השאלות, אלא שגם אפשר למצוא בדבריו מהלך אחד המקשר בין כל התשובות, והוא: אי ידיעתם של מרים ואהרן את גודל מעלתה של נבואת משה, שהיתה בדרגה עליונה כל כך שבגללה הוא היה צריך לפרוש מאשתו, ולימוד ד' אותם ואותנו דבר זה.
כיון שדברי רש"י מסודרים לפי המלים בפסוקים, ולאו דווקא לפי המהלך, סדרנו את דברי רש"י, בצורה שתקל על ראיית המהלך שבדבריו.
א. על מה דברו מרים ואהרן ומדוע, ומה הסיבה לאריכות בתיאור הדברים?
על השאלה הראשונה על מה בדיוק דברו מרים ואהרן במשה בפסוק א' כתב רש"י: "על אדות האשה - על אודות גירושיה.
כי אשה כושית לקח - ועתה גרשה".
על השאלה השניה מיהי האשה הכושית, ואם היא צפורה מדוע לא כתוב בקיצור "צפורה" במקום "האשה הכֻּשית אשר לקח", כתב רש"י: "האשה הכושית - מגיד שהכל מודים ביפיה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי.
כושית - בגימטריא: יפת מראה".
עוד כתב רש"י: "האשה הכושית - על שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה 'כושי', כדי שלא תשלוט בו עין רעה".
כלומר: "האשה הכֻּשית" היא צפורה, אלא שמרים תיארה אותה במלים "האשה הכֻּשית", כדי להדגיש את יופיה, מסיבה שתתבאר בסמוך.
על השאלה השלישית מדוע אחרי שנאמר "על אדות האשה הכֻּשית אשר לקח" נאמר שוב: "כי אשה כֻּשית לקח", כתב רש"י: "כי אשה כושית לקח - מה תלמוד לומר? אלא יש לך אשה נאה ביופיה ואינה נאה במעשיה, במעשיה ולא ביפיה, אבל זאת נאה בכל".
נראה שכוונתו היא שמרים אמרה שאי אפשר להסביר שמשה פרש ממנה מפני שלא היתה יפה, או מפני שלא היתה נאה במעשיה, כיון שצפורה היתה גם נאה ביופיה וגם נאה במעשיה, ואם כן מדוע משה פרש ממנה? מפני שהוא מחשיב עצמו לבעל מדרגה גבוהה יותר מכל הנביאים, כמו שיתבאר בסמוך בהסבר הפסוק הבא.
על השאלה הרביעית והחמישית מדוע נאמר: "ותדבר מרים ואהרן במשה", ולא נאמר: "וידברו מרים ואהרן במשה", ומדוע דברו מרים ואהרן במשה עכשיו, כתב רש"י: "ותדבר מרים ואהרן - היא פתחה בדבור תחילה, לפיכך הקדימה הכתוב תחילה. ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה? רבי נתן אומר: מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה 'אלדד ומידד מתנבאים במחנה' (יא, כז). כיון ששמעה צפורה אמרה: 'אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה, שיהיו פורשין מנשותיהן, כדרך שפירש בעלי ממני'. ומשם ידעה מרים, והגידה לאהרן".
על השאלה השישית והשביעית מה הקשר בין הדברים שאמרו מרים ואהרן בפסוק א' למה שאמרו בפסוק ב', ומה ה כתב רש"י: "הרק אך - עמו לבדו דבר ד'. הלא גם בנו דבר - ולא פירשנו מדרך ארץ".
על השאלות השמינית מדוע אמרה התורה דווקא כאן "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", לא ענה רש"י בפירוש, אבל רש"י כתב על המלה "ענו": "שפל וסבלן". ונראה שכוונתו במלה "שפל" היא כמו שכתב הראב"ע: "שלא ביקש גדולה על אחיו". והרמב"ן הביא בשם הראב"ע: "ורבי אברהם מפרש ואמר כי הוא לא היה מבקש גדולה על שום אדם, ולא יתגאה במעלתו כלל, אף כי [=קל וחומר] על אחיו, והם חוטאים שמדברים עליו חנם".
כלומר: התורה מציינת שפרישתו של משה מאשתו לא נעשתה ח"ו מחמת גאוה שמשה החשיב את עצמו לבעל מעלה שאין בו, אלא להיפך, משה היה ענו מכל אדם, ופרישתו מאשתו נעשתה מחמת מדרגת נבואתו העליונה, שדרשה פרישה זו, כפי שיבואר בסמוך (פ"ב ופ"ד).
סיכום הפרק
מרים שמעה כעת מצפורה שמשה פרש ממנה, וכיון שמרים לא ידעה את גודל מעלתה של נבואת משה, שהיתה בדרגה עליונה כל כך שבגללה הוא היה צריך לפרוש מאשתו, וצפורה היתה נאה גם במעשיה וגם ביופיה, כך שמחמת עצמה לא היתה למשה סיבה לפרוש ממנה, מרים חשבה שמשה עשה זאת מחמת גאוה, שהרי גם היא וגם אהרן היו נביאים והם לא פרשו מבני זוגם, ולכן דברה על כך עם אהרן. התורה מציינת שפרישתו של משה מאשתו לא נעשתה ח"ו מחמת גאוה שמשה החשיב את עצמו לבעל מעלה שאין בו, אלא להיפך, משה היה ענו מכל אדם, ופרישתו מאשתו נעשתה מחמת מדרגת נבואתו העליונה, שדרשה פרישה זו.
בכך ענה רש"י על כל שמונה השאלות!
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
