הקדמה
בשמואל ב פרק כ"ג שני ענינים עיקריים:
- דברי דוד האחרונים (פסוקים א-ז)
- שמות הגבורים אשר לדוד (פסוקים ח-לט)
מאמר קצר זה יעסוק רק בחלק הראשון.
א. דברי דוד האחרונים
כך נאמר בחלק הראשון:
א. "ואלה דברי דוד האחרֹנים: נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על, משיח אלקי יעקב ונעים זמרות ישראל.
ב. רוח ד' דבר בי ומלתו על לשוני.
ג. אמר אלקי ישראל: לי דבר צור ישראל: מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים.
ד. וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ.
ה. כי לא כן ביתי עם א-ל, כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכל ושמֻרה, כי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח.
ו. ובליעל כקוץ מנד כלָהַם, כי לא ביד יקחו.
ז. ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית, ובאש שרוף ישרפו בשבת".
הפסוקים קשים ביותר, והמפרשים הסבירו אותם בצורות שונות.
ב. הסבר התרגום יונתן
אחד ההסברים המיוחדים לפסוקים אלו נמצא בתרגום יונתן. יש לציין ש בדרך כלל תרגום יונתן רק מתרגם את המלים, וכמעט אינו מוסיף עליהם, אבל בכל שירה או נאום, יונתן מרחיב הרבה מעבר לתרגום המלים, ומוסיף הסברים רבים.
יונתן פירש שחלק מדברי דוד מתיחס לימות המשיח!
בין שאר הדברים הסביר יונתן באריכות את מצב הרשעים ואת העונש שיקבלו הרשעים בגיהנם, ואת השכר הגדול שיקבלו הצדיקים, בזכות ציפיתם לגאולה.
בפסוקים ו'-ז' נאמר: "ובליעל כקוץ מנד כלהם, כי לא ביד יקחו.
ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית, ובאש שרוף ישרפו בשבת".
הסביר יונתן: הרשעים דומים לקוצים, שבתחילתם הם רכים להקטף, אבל אם אדם חס עליהם ועוזב אותם, הם נעשים קשים, עד שאי אפשר להתקרב אליהם.
וכל אדם שמתחיל לחטוא העבירות מתגברות עליו עד שהן מכסות אותו כלבוש של ברזל, שאי אפשר לפגוע בלובש אותו בחצים וברמחים, ולכן אין פורענותם בידי אדם, אלא בידי הקב"ה, שישב על כסא דינו וידון אותם בשריפה.
לעומת זאת את פסוק ד' הסביר יונתן כמתאר את הטוב שיהיה לצדיקים.
כך נאמר בפסוק ד': "וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ".
הסביר יונתן: יהיה טוב לצדיקים, שעושים מעשים טובים, שהם עתידים להאיר בזהר כבודם כאור הבקר שמתגבר והולך, וכשמש שעתידה להאיר כזהר הכבוד, פי שלש מאות וארבעים ושלושה, כאור שבעת הכוכבים, וכאור שבעת הימים. יותר מזה יגדלו הצדיקים וייטב להם, על שהיו מצפים לשנות הנחמה שיבואו, כמו האיכר שמצפה לגשם שירד על הארץ בשני בצורת.
יש לשאול: מהיכן לקח התרגום יונתן את המספר שלש מאות ארבעים ושלש?
מספר זה הוא הסכום העולה מהכפלת שבע בשבע ושוב בשבע: שבע כפול שבע הם ארבעים ותשע, וארבעים ותשע כפול שבע הם שלש מאות ארבעים ושלש!
מקורו של תרגום יונתן הוא בפסוק בישעיהו (ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, ביום חבֹש ד' את שבר עמו, ומחץ מכתו ירפא".
גם שם תרגם יונתן: "ויהיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה מאיר פי שלש מאות וארבעים ושלשה, כאור שבעת הימים, ביום שישיב ד' את גלות עמו, ומחץ מכתו ירפא".
והסביר רש"י: "שבעתים כאור שבעת הימים - שבעתים שבע שביעיות כאור של שבעת הימים, הרי ארבעים ותשע שביעיות, העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה".
יהי רצון שנזכה לימי המשיח ולשכר העתיד לצדיקים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
