תשובת הרב איתן שנדורפי
שלום רב
שאלות טובות שאלת!
הרמב"ן בשמות ב, כג, שאל מעין שאלתך על הפסוק שם בספר שמות, וענה שלכן אמרו חז"ל שהפסוק בא להדגיש את הצער שהיה באותם ימים.
חז"ל במדרשים הביאו לכך דוגמאות נוספות מהתורה ומהכתובים.
כך נאמר בילקוט שמעוני בתחילת פרקנו (רמז רי):
"ויהי ימים רבים ודבר ד' היה אל אליהו - ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' יוחנן: שלשה חדשים בראשונה, ושלשה חדשים באחרונה, ושנים עשר באמצע, הרי שמונה עשר חדשים. וכי ימים רבים היו? אלא על ידי שהיו ימים של צער.
ודכוותה: 'וימים רבים לישראל ללא אלקי אמת וללא כהן מורה' (דהי"ב טו, ג).
ודכוותה: 'ימים רבים שמונים ומאת יום' (אסתר א, ד),
ודכוותה: 'ויהי בימים הרבים ההם' (שמות ב, כג).
ודכוותה: 'ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים' (ויקרא טו, כה), ותני ר' חייא: 'ימים' - שנים, 'רבים' - שלשה, אלא לפי שהם ימים של צער הוא קורא אותם 'רבים'".
ומקור הדברים בשמות רבה א, לד; ויקרא רבה יט, ה; ואסתר רבה ב, ב.
שנזכה לראות בגאולה השלמה, ולא יהיה לנו צער.
איתן שנדורפי