הנביא מלמד אותנו להביט על עליית המעצמות וירידתם במבט מלא אמונה. על עם ישראל "להיפגש" במלחמה המחליפה את העם השולט, לא עם "יד המקרה" וחוקי קיום "עיוורים", אלא עם יד השם בורא העולם וההיסטוריה בחכמה עמוקה ומדויקת, המפליאה את האדם יותר ויותר, ככל שיתבונן בה. שלטון בבל מתוכנן, ומטרתו להיות כלי נפץ לכל סדרי העולם שהזדקנו ועומדים להריסה. לאחר ביצוע המשימה ה"חומר –נפץ" חייב להיגנז ולהיקבר באופן שלא יביא תקלה וסכנות מיותרות. אם ישראל מצווים מהבורא להיכנע תחת יד בבל בזמן שלטונה, קל וחומר שמוזהרים ומצווים להתנער משיעבוד בבל והשפעתה התרבותית, בזמן מפלתה. גזירת הגלות היא זמנית, וכאשך מלאה קצבתה, מוטל על ישראל לפנות אך ורק לכיוון אחד – לציון ולירושלים.
עוד לפני מרד צדקיהו ולפני שחורבן ירושלים ובית המקדש עומד על "סדר יומה" של מעצמת בבל, ממחיש ירמיהו את מפלת בבל משום הרעה שהיא עומדת לחולל. אין הנביא נותן פרסום למעשה זה כי הפרסום עלול לסבך, וליצור רושם מוטעה השולל את הבחירה החופשית האישית של הבבלים ושל ישראל. אך הנביא מצווה על המעשה ומתעד אותו, כדי להדגיש שכל מעשה בבל וענשה וכליונה צפויים מראש לעין השם, וכל משמעות הצלחתה של בבל צריכה להיסקר יחד עם סופה של בבל, וסופם של מעשיה האכזריים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.