הקדמה

נאמר בסוף פרקנו: "שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך, ועל משפחות אשר בשמך לא קראו, כי אכלו את יעקב וַאֲכָלֻהו וַיְכַלֻהו, ואת נָוֵהוּ הֵשַמוּ" (כה).

יש לשאול: הרי הגויים הענישו את עם ישראל בגלל חטאיו, ואם כן כיצד מבקש הנביא שד' יעניש את הגויים? והרי הם עשו את רצון ד'!

א. מדוע מגיע לגויים להיענש? והרי הם עשו את רצון ד'!

כתב על כך הרד"ק: "כי אכלו - ואף על פי שהם שבט אפך על ישראל, אתה קצפת מעט, והם עזרו לרעה, וראויים הם להיענש, ועליהם שפוך חמתך".

יש לציין שמקור דברי הרד"ק "אתה קצפת מעט, והם עזרו לרעה" הוא בספר זכריה (א, יד-טו), שם נאמר: "ויאמר אלי המלאך הדֹבֵר בי: קרא לאמר: כה אמר ד' צב-אות: קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה. וקצף גדול אני קֹצֵף על הגוים השאננים, אשר אני קצפתי מעט, והמה עזרו לרעה". עולה מכאן שיסוד זה שהסביר הרד"ק, מפורש בדברי הנביא זכריה.

האלשיך הקדוש הרחיב יותר בהסבר הפסוק בפרקנו: "ושמא תאמר: הלא עשו שליחותי הגוים ההם, כי הצרו את ישראל על עזבם את תורתי! לזה אמר: 'אשר בשמך לא קראו, כי אכלו' וכו', לומר, כי לא כיוונו למען הפרע ממנו על עוברנו רצונך, וזהו 'אשר בשמך לא קראו' כאשר אכלו את יעקב, והוא כי מלת 'כי' שמושה כמו 'כאשר', כדרכה במקומות אין מספר. ועוד ראיה כי לא מאהבת ד' עשו, כי אם אדרבא, משנאה, כי הלא 'ואת נוהו השמו', הוא היכל ד'".

ב. הפסוקים המקבילים בספר תהלים והסברם

בספר תהלים מזמור ע"ט נאמרו פסוקים דומים מאד לפסוקנו:

"שפֹך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך, ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו" (ו-ז).

ואחר כך נאמר שם: "אל תזכור לנו עונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאד" (ח).

בדרשות "משנה שכיר" על ההגדה של פסח הרחיב בביאור פסוקים אלו, בצירוף משל.

"צריך להבין: איך אנו מתפללים שד' יתברך ישפוך חמתו על הגוים בכלל שמצערים אותנו? הלא אפשר שהמה כדין עושים בנו, משום חטאינו!

וגם איך מבקשים 'אל תזכור לנו עוונות ראשונים' רק ימהר לקדמנו ברחמים? הלא הדבר תלוי בתשובתנו אל ד'!

והענין יובן בעזרת ד' יתברך, במה שנאמר בפיוט של תפלת מוסף לפרשת החדש, בפיוט הראשון אנו אומרים: 'כאשר שמענו כן עוד נחזה', ובפיוט השני אנו אומרים: 'כאשר שמענו כן עוד חיש נא', וכן חוזר חלילה בשני לשונות הללו.

וביארתי הדברים, משום דלכאורה יש פתחון פה להשיב על בקשתנו 'כאשר שמענו כן עוד נחזה', היינו שאנו מבקשים מד' יתברך דכאשר שמענו מהנסים שעשית לאבותינו כן עוד נזכה לחזות בימינו, יכול ד' יתברך לומר: 'ילדים, ברצונכם לראות, גם אני ברצוני לראות משהו אצלכם', צעד אחד של הטבת מעשיכם בכם, אזי גם אתם תראו ממני דבר. על זה אנו מקדימים להשיב להקב"ה בפיוט לשון השני: 'כאשר שמענו כן עוד חיש נא'.

ויובן בדמיון לאב שהיה לו בן יחיד, ולא הלך בדרך הישרה כאשר היה ברצון אביו, וגרם לו שברי לב גדולים. פעם הלך הבן לרחוץ בנחל, ובא למקום סכנה, והתחיל לטבוע בנהר. ואסף כל כוחותיו להחזיק עצמו למעלה מן המים, וכמעט שאבדו כוחותיו, ובנפילה אחת תחת המים כבר היה אבוד. ופתאום בא אביו לשם וראה בסכנת בנו, ויש יכולת בידו להצילו. האם העת אז שאביו יוכיח את בנו על מעשיו הרעים, ולומר לו: 'ראה עד כמה מעשיך מקולקלים ואם תיטיב מעשיך אצילך'? זה לא הזמן, במעמד ומצב כזה אין לאביו לדבר דבר מן התוכחות, רק חיובו למהר בהצלתו כל מה דאפשר, ואחר כך כאשר כבר הצילו ושב רוחו בקרבו, המקום והעת לדבר תוכחות עם בנו, עד שיחזירו למוטב.

כן ממש אצלנו לגבי הקדוש ברוך הוא. אמת שחטאנו לפניו, ועל כן הגענו לצרות כאלה, אבל כבר כשל כח הסבל, ואנו מתאמצים בכל כחנו להחזיק את עצמנו שלא נטבע בים הצרות הזה, וכבר אפס כוחנו, וכמעט גווענו ואבדנו מן העולם ח"ו. ואין יכול להושיענו רק ישועה מהירה, ועל זה אנו מתפללים: 'כאשר שמענו מהנסים שעשית לאבותינו כן עוד נחזה בימינו'. אבל שלא יאמר הקדוש ברוך הוא שתחילה רוצה ד' יתברך לראות בנו איזה חזרה למוטב, על זה אנו מקדימין לומר: 'כאשר שמענו כן עוד חיש נא', רצוננו לומר: צריך אתה תחילה להחיש ולמהר בישועתנו, כי אין הזמן כעת בצרות כאלו להתווכח עמנו עם מי הצדק, אם אצלך או אצלנו, כי כבר באו מים עד נפש, רק תחילה תציל אותנו מצרה זו, ואז נשמע ממך תוכחה להיטיב מעשינו. אך כעת במצב כזה אין לך לעשות רבש"ע חשבונות, רק כאשר שמענו כן עוד נחזה, וא"ש בהבנת הפיוט בס"ד.

וזהו גם כן מה שאמר דוד המלך ע"ה: 'שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך, ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו, כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו'. אבל שמא תאמר לנו תוכחה, כי בדין הוא מה שבא עלינו עבור מעשינו עד שנטיב דרכינו, על זה אנו אומרים: 'אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד', רצונו לומר: כעת, במצב כזה שבאנו במים עד נפש, וטבענו בים הצרות, אין לחשב עמנו עבור עונות ראשונים, כי דלונו מאד ואי אפשר לחכות, כי בכל רגע ורגע מרחפת עלינו הסכנה להאבד ח"ו, רק 'מהר יקדמונו רחמיך' להצילנו מיד, ואז כאשר ישוב רוחנו בקרבנו, נעשה עמך חשבון במעשינו, ובודאי נשוב אליך בלב שלם אם ירצה ד', אמן כן יהי רצון.

ג. לימוד זכות על ישראל

עוד כתב הרד"ק בפסוקנו: "שפוך חמתך - אם יש לך אף וחמה, שפוך אותה על הגוים אשר לא ידעוך, ועל משפחות הממלכות אשר בשמך לא קראו. כי ישראל, אף על פי שחטאו לפניך, לא יצאו מתחת רשותך מכל וכל, ולא נתערבו עִם עַם אחר, אלא הם נבדלים מכל העכו"ם, ומחזיקים ברוב המצוות, וקוראים בשמך, ומתפללין לפניך. ואף על פי שאין לבם נכון, ישובו עוד בתשובה. כי לא אבדה תקוה מהם, ועוד היום יש בהם חסידים".

יהי רצון שנראה תמיד את הטוב שבעם ישראל, ונזכה לגאולה השלמה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.