סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
נאמר בפרקנו בפסוק י"ט: "שמעי הארץ: הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם, כי על דברי לא הקשיבו, ותורתי וימאסו בה".
בביאור פסוק זה דנו בגמרא במסכת קידושין, הבינו בו בתחילה הבנה אחת, והסבירו בו שני הסברים אחרים.
בגמרא במסכת קידושין (דף מ עמוד א) נאמר:
"מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר: 'אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו, ויקשב ד' וישמע, וַיִכָּתֵב ספר זכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו' (מלאכי ג, טז).
מאי 'ולחושבי שמו'? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שנאמר: 'און אם ראיתי בלבי - לא ישמע ד'' (תהלים סו, יח).
ואלא מה אני מקיים: 'הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם' (ירמיהו ו, יט)"?
כלומר: הגמרא הבינה שהפסוק שלנו אומר שד' יעניש גם על המחשבה הרעה לבדה, ולא רק על המעשים הרעים, ולכן היא שואלת שהבנה זו היא בניגוד לכלל "מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה", שנלמד מהפסוק "און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד'".
ענתה הגמרא: "מחשבה שעושה פרי - הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, מחשבה שאין בה פרי - אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה".
פירש רש"י: "מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה.
מצרפה למעשה - ונפרעים ממנו אף על המחשבה".
כלומר: כאשר אדם חשב מחשבה רעה וגם עשה עבירה - הקב"ה מעניש אותו גם על העבירה שהוא עשה וגם על המחשבה הרעה שהוא חשב. אבל אם הוא רק חשב לעשות מעשה רע ולא עשה אותו, הוא לא יענש על המחשבה הרעה.
המשיכה הגמרא ושאלה: "ואלא הא דכתיב: 'למען תפוש את בית ישראל בלבם' (יחזקאל יד, ה)"!
רואים משם שד' כן מעניש על מחשבת הלב לבדה!
ענתה הגמרא: "אמר רב אחא בר יעקב: ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב, דאמר מר: חמורה עבודת כוכבים, שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה".
כלומר: בעבודה זרה ד' מעניש גם על המחשבה לבדה, אבל בשאר עבירות ד' אינו מעניש על המחשבה לבדה.
המשיכה הגמרא ואמרה: "עולא אמר: כדרב הונא, דאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך? אלא נעשית לו כהיתר".
הסביר רש"י: "עולא אמר - הא דכתיב 'פרי מחשבותם' בעובר ושונה כתיב, כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה, ואפילו לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים, אלא שלא הוצרך לה, כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר".
כלומר: אדם שעבר עבירה ושנה בה פעם שניה, ואחר כך חשב לעבור עליה פעם שלישית ונאנס ולכן לא עבר עליה - יענש כאילו עבר עליה פעם שלישית, כיון שהיא כבר נחשבת לו כדבר מותר, ואם לא היה מזדמן לו האונס הוא היה עובר עליה.
כך סיכם רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שער א סעיף ה) את דברי עולא: "ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (קידושים מ ע"א) על איש שעבר עבירה ושנה בה, כי מכאן ואילך אם יחשוב לעשות העבירה ונאנס ולא עשאה, מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה, ועליו נאמר (ירמיהו ו, יט): 'הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם'".
רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שם) הסביר גם את עומק דברי רב הונא, והוסיף לו מקור מדברי ירמיהו הנביא בפרק ג': "השונה בחטאו תשובתו קשה, כי נעשה לו החטא כהיתר, ובזה כבדה מאד חטאתו, כמו שנאמר: 'הנה דברת, ותעשי הרעות, ותוכל' (ירמיה ג, ה).
ביאור 'ותוכל' - כי הרעות נעשות לך כהיתר, וכדבר שהוא ביכלתך וברשותך, מלשון: 'לא תוכל לאכול בשעריך' (דברים יב, יז), שתרגומו: 'לית לך רשו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין מ ע"א): 'כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - נעשית לו כהיתר'".
כלומר: העבירה צריכה להיות אצל האדם בגדר דבר שהוא בלתי אפשרי, וכאילו שהוא אינו יכול כלל לעשותו, אבל אחרי שהוא עבר עליה ושנה בה - היא נעשית לו כהיתר, וקל בעיניו לעשותה.
בספר "המקנה" על מסכת קידושין כאן כתב:
"על פי זה יש לפרש מה שאמר דוד המלך עליו השלום: 'הטיבה ד' לטובים ולישרים בלבותם, והמטים עקלקלותם יוליכם ד' את פועלי האון שלום על ישראל' (תהלים קכה, ה).
רצונו לומר שייטיב ד' לטובים על המעשים הטובים, ולישרים בליבותם שאפילו המחשבה שבלב יחשב כמעשה.
מה שאין כן במחשבת העבירה, דאינו נחשב כמעשה.
אבל 'המטים עקלקלותם', רצונו לומר: אותם שעברו ושנו, עד שהיו מטים אותם להתדמות כהיתר, והיינו דקאמר 'עקלקלותם' - לשון כפול, שמחמת שכפל העקול שלהם מטים אותם כהיתר, כענין הטות משפט, אז נענשו על המחשבה כמעשה, וזה שאמר: 'יוליכם ד' את פועלי האון' כאילו עשה האון בפועל".
יהי רצון שכל הזמן נחשוב מחשבות טובות ונעשה מעשים טובים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרק לו | הקדמה בפרקנו מסופר על רשעותו של יהויקים, ועל העונש שהוא יקבל, והדברים שמופיעים בפרקנו מתקשרים...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר ירמיהו
ירמיהו פרק יג | הקדמה נאמר בפרקנו: טו. "שמעו והאזינו אל תגבהו, כי ד' דבר. טז. תנו לד' אלקיכם כבוד בטרם...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר ירמיהו
פרק כא | הקדמה נאמר בפרקנו: יא. "ולבית מלך יהודה שמעו דבר ד': יב. בית דוד, כה אמר ד': דינו לַבֹּקֶר משפט,...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר ירמיהו
פרק ט | הקדמה נאמר בפרקנו: יא. "מי האיש החכם ויבן את זאת, ואשר דִבֶּר פי ד' אליו וְיַגִדָהּ, על מה אבדה...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר ירמיהו