נאמר בפרקנו:
יד. "לכן הנה ימים באים נְאֻם ד', ולא יֵאָמֵר עוד: חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים.
טו. כי אם חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה. וַהֲשִׁבֹתִים על אדמתם אשר נתתי לאבותם".
מפסוקים אלו למד הרמב"ן הנהגה שנוהגים אותה כל ישראל כבר יותר מאלפיים שנה, למרות שהיא נראית על פניה כאילו היא נגד מצות התורה.
א. הסבר הרמב"ן לחשיבות המנין ליציאת מצרים
הרמב"ן בפרשת בא (יב, ב) האריך להסביר את חשיבות המצוה למנות את החדשים ליציאת מצרים.
כך כתב הרמב"ן: "וטעם 'החֹדש הזה לכם ראש חדשים', שימנו אותו ישראל 'חדש ראשון', וממנו ימנו כל החדשים 'שני' ו'שלישי', עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול. כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר. ועל כן אין לחדשים שֵם בתורה, אלא יאמר: 'בחדש השלישי' (להלן יט, א), ואומר: 'ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן' (במדבר י, יא), 'ובחדש השביעי באחד לחודש' וגו' (שם כט, א), וכן כולם.
וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו 'אחד בשבת' ו'שני בשבת', כאשר אפרש (להלן כ, ח), כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו 'החדש הראשון' ו'החדש השני' ו'השלישי' לגאולתנו. שאין המנין הזה לשנה, שהרי תחילת שנותינו מתשרי, דכתיב: 'וחג האסיף תקופת השנה' (להלן לד, כב), וכתיב: 'בצאת השנה' (שם כג, טז). אם כן כשנקרא לחדש ניסן 'ראשון', ולתשרי 'שביעי', פתרונו: ראשון לגאולה, ושביעי אליה. וזה טעם 'ראשון הוא לכם', שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזכרון גאולתנו".
ב. הסבר הרמב"ן לשאלה מדוע כיום אין אנו מונים ליציאת מצרים
לפי זה נשאלת השאלה: כיצד יתכן שכיום אין אנו מונים "החדש הראשון" "החדש השני", וכדומה, אלא "תשרי", "חשון", "כסלו", "טבת" וכדומה?
שאלה זו שאל גם כן הרמב"ן שם, וענה עליה על פי הפסוקים המובאים בראש המאמר:
"וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו: 'שמות חדשים עלו עמנו מבבל' (ירושלמי ראש השנה פ"א ה"ב, בראשית רבה מח, ט), כי מתחילה לא היו להם שמות אצלנו. והסבה בזה, כי מתחילה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל, ונתקיים מה שאמר הכתוב: 'ולא יאמר עוד חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ד' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון' (ירמיה טז, יד-טו), חזרנו לקרוא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו ד' יתברך. כי אלה השמות 'ניסן', 'אייר', וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א, ז, עזרא ו, טו, נחמיה א, א) ובמגילת אסתר (ג, ז). ולכן אמר הכתוב: 'בחדש הראשון הוא חדש ניסן' (שם), כמו: 'הפיל פור הוא הגורל' (שם). ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם 'ניסן' ו'תשרי', וכולם כמונו. והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה". עוד האריך בזה הרמב"ן בדרשתו לראש השנה.
ג. מדוע כיום אין לנו למנות למנין הנוצרים?
לכאורה לפי דברי הרמב"ן על שמות החדשים שעלו מבבל, היה לנו כיום למנות לחדשי הנוצרים, כמו שעשו בשיבת ציון, שמנו לחדשי הפרסים, כדי לקיים את המצוה "לכן הנה ימים באים נאם ד', ולא יֵאָמֵר עוד: חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. כי אם חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה"!
שלש תשובות בדבר:
- כידוע, בדורותינו זכינו ברוך ד', לקיבוץ גלויות מארבע כנפות תבל, ולא רק ממקום אחד כמו שהיה בשיבת ציון מבבל. לא בכל הארצות שבהן היינו מנו למנין הנוצרים. בארצות ערב מנו למנין המוסלמים, ושם יש לחדשים שמות אחרים. כך שאם הינו מונים למנין הנוצרים לא היה בזה ביטוי לגאולה מארצות ערב.
מה תאמר: העולים מארצות ערב ימנו לחדשים המוסלמים, כדי לבטא את גאולתם, והעולים מארצות הנוצרים ימנו למנין הנוצרים? ודאי שלא יתכן שחלק מהעם ימנה כך, וחלק מהעם ימנה אחרת.
- החֹדשים הנוצריים הם אינם חֹדשים כלל. כלומר: הם הסכמיים בלבד, אבל הם אינם חדשים מבחינה טבעית. שכן מה פירוש המלה "חֹדֶש"? מלשון חָדָש. כלומר: כאשר הירח מתחדש. ואילו "החדשים" הנוצריים אין בהם שום קשר לחידוש הירח, אלא הן (בערך) אחד חלקי שנים עשר של השנה השמשית. ואם היינו רוצים למנות לחדשים שיבטאו את גאולתנו היה צריך למנות לחדשי המוסלמים, שהם אכן חדשים, כלומר: מתחילים בחידוש הלבנה. אבל כאמור, חלק מהעם לא היה בארצות המוסלמים.
- כל דברי הרמב"ן מתיחסים רק לשמות החדשים, וממילא שתי הטענות הקודמות התיחסו רק לשמות החדשים. אבל למנין השנים ודאי שאסור למנות לאותו האיש שעשו אותו עבודה זרה, כמו שכתבו החת"ם סופר (בדרשותיו ח"א עמוד צג ג) והמהר"ם שיק (בשו"ת חלק יו"ד סימן קעא), ועוד רבים מגדולי ישראל.
עוד יש להוסיף שבנוסף לכל האמור, ההחלטה לשנות את שמות החדשים לשמות הפרסיים היתה של אנשי כנסת הגדולה, שבהם היו כמה נביאים, ובסמכותם היה לשנות. מה שאין כן בימינו, שאף אם יתקבצו כל חכמי ישראל יחדיו לא ירצו לשנות דבר שנהגו אבותינו במשך למעלה מאלפיים שנה.
יהי רצון שנדע להכיר טובה לד' על הגאולה ממצרים ועל הגאולה שאנו במהלכה, ונזכה לגאולה השלמה בקרוב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
